א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש או-אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה : ג מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל-משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל : ד כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד-זג לא יאכל : ה כל-ימי נדר נזרו תער לא-יעבר על-ראשו עד-מלאת הימם אשר-יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו : ו כל-ימי הזירו ליהוה על-נפש מת לא יבא : ז לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא-יחמא להם במתם כי נזר אלהיו על-ראשו : ח כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה : ט וכי-ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו : י וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אלהכהן אל-פתח אהל מועד : יא ועשה הכהן אחד לחחאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על-הנפש וקדש את-ראשו ביום ההוא : יב והזיר ליהוה את-ימי נזרו והביא כבש בן-שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו : יג וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל-פתח אהל מועד : יד והקריב את-קרבנו ליהוה כבש בן-שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת-שנתה תמימה לחחאת ואיל-אחד תמים לשלמים : טו וסל מצות סלת ח...
אל הספר