א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב צו את-בני ישראל וישלחו מן-המחנה כל-צרוע וכל-זב וכל טמא לנפש : ג מזכר עד-נקבה תשלחו אל-מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו אתמחניהם אשר אני שכן בתוכם : ד ויעשו-כן בני ישראל וישלחו אותם אל-מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל-משה כן עשו בני ישראל : ה וידבר יהוה אל-משה לאמר : ו דבר אלבני ישראל איש או-אשה כי יעשו מכל-חחאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא : ז והתודו את-חחאתם אשר עשו והשיב את-אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו : ח ואם-אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר-בו עליו : ט וכל-תרומה לכל-קדשי בני-ישראל אשר-יקריבו לכהן לו יהיה : י ואיש את-קדשיו לו יהיו איש אשר-יתן לכהן לו יהיה : יא וידבר יהוה אל-משה לאמר : יב דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי-תשטה אשתו ומעלה בו מעל : יג ושכב איש אתה שכבת-זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה : יד ועבר עליו רוח-קנאה וקנא את-אשתו והוא נטמאה או-עבר עליו רוח-קנאה וקנא את-אשתו והיא לא נטמאה : טו והביא האיש את-אשתו אל-הכהן והביא את-קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערי...
אל הספר