א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב דבר אל-אהרן ואל-בניו וינזרו מקדשי בני-ישראל ולא יחללו את-שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה : ג אמר אלהם לדרתיכם כל-איש אשר-יקרב מכל-זרעכם אל-הקדשים אשר יקדישו בני-ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה : ד איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל-טמא-נפש או איש אשר-תצא ממנו שכבת-זרע : ה או-איש אשר יגע בכל-שרץ אשר יטמא-לו או באדם אשר יטמא-לו לכל טמאתו : ו נפש אשר תגע-בו וטמאה עד-הערב ולא יאכל מן-הקדשים כי אם-רחץ בשרו במים : ז ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן-הקדשים כי לחמו הוא : ח נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה-בה אני יהוה : ט ושמרו את-משמרתי ולא-ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם : י וכל-זר לא-יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא-יאכל קדש : יא וכהן כי-יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו : יב ובת-כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל : יג ובת-כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל-בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל-זר לא-יאכל בו : יד ואיש כי-יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את-...
אל הספר