א ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא-יחמא בעמיו : ב כי אם-לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו : ג ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא-היתה לאיש לה יחמא : ד לא יחמא בעל בעמיו להחלו : ה לא-יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת : ו קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את-אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש : ז אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי-קדש הוא לאלהיו : ח וקדשתו כי-אתלחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה-לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם : ט ובת איש כהן כי תחל לזנות את-אביה היא מחללת באש תשרף : י והכהן הגדול מאחיו אשר-יוצק על-ראשו שמן המשחה ומלא את-ידו ללבש את-הבגדים את-ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם : יא ועל כל-נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יחמא : יב ומן-המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה : יג והוא אשה בבתוליה יקח : יד אלמנה וגרושה וחללה זנה את-אלה לא יקח כי אם-בתולה מעמיו יקח אשה : טו ולא-יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו : טז וידבר יהוה אל-משה לאמר : יז דבר אל-אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם ...
אל הספר