א ויאמר יהוה אל-משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך : ב אתה תדבר את כל-אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל-פרעה ושלח את-בני-ישראל מארצו : ג ואני אקשה את-לב פרעה והרביתי את-אתתי ואת-מופתי בארץ מצרים : ד ולא-ישמע אלכם פרעה ונתתי את-ידי במצרים והוצאתי את-צבאתי את-עמי בני-ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים : ה וידעו מצרים כי-אני יהוה בנטתי את-ידי על-מצרים והוצאתי את-בניישראל מתוכם : ו ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו : ז ומשה בן-שמנים שנה ואהרן בן-שלש ושמנים שנה בדברם אל-פרעה : ח ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר : ט כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל-אהרן קח את-מחך והשלך לפני-פרעה יהי לתנין : י ויבא משה ואהרן אל-פרעה ויעשו-כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את-מחהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין : יא ויקרא גם-פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם-הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן : יב וישליכו איש מחהו ויהיו לתנינם ויבלע מחה-אהרן את-מחתם : יג ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה : יד ויאמר יהוה אל-משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם : טו לך אל-פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על-שפת היאר והמחה א...
אל הספר