א ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה : ב וירא-שם יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה : ג ותהר ותלד בן ויקרא את-שמו ער : ד ותהר עוד ותלד בן ותקרא את-שמו אונן : ה ותסף עוד ותלד בן ותקרא את-שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו : ו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר : ז ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה : ח ויאמר יהודה לאונן בא אל-אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך : ט וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן-זרע לאחיו : י וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם-אתו : יא ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביך עד-יגדל שלה בני כי אמר פן-ימות גם-הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה : יב וירבו הימים ותמת בת-שוע אשת-יהודה וינחם יהודה ויעל על-גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה : יג ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו : יד ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על-דרך תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה : טו ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כמתה פניה : טז ויט אליה אל-הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע ...
אל הספר