א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני-קדם : ב וירא והנה באר בשדה והנה-שם שלשה עדרי-צאן רבצים עליה כי מן-הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על-פי הבאר : ג ונאספו-שמה כל-העדרים וגללו את-האבן מעל פי הבאר והשקו את-הצאן והשיבו את-האבן על-פי הבאר למקמה : ד ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו : ה ויאמר להם הידעתם את-לבן בן-נחור ויאמרו ידענו : ו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם-הצאן : ז ויאמר הן עוד היום גדול לא-עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו : ח ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל-העדרים וגללו את-האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן : ט עודנו מדבר עמם ורחל באה עם-הצאן אשר לאביה כי רעה הוא : י ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אמו ואת-צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל אתהאבן מעל פי הבאר וישק את-צאן לבן אחי אמו : יא וישק יעקב לרחל וישא את-קלו ויבך : יב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן-רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה : יג ויהי כשמע לבן את-שמע יעקב בן-אחתו וירץ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו ויביאהו אל-ביתו ויספר ללבן את כל-הדברים האלה : יד ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים : טו ...
אל הספר