א והאדם ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קין ותאמר קניתי איש את-יהוה : ב ותסף ללדת את-אחיו את-הבל ויהי-הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה : ג ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה : ד והבל הביא גם-הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל-הבל ואל-מנחתו : ה ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו : ו ויאמר יהוה אל-קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך : ז הלוא אם-תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חחאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל-בו : ח ויאמר קין אל-הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו : ט ויאמר יהוה אל-קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי : י ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן-האדמה : יא ועתה ארור אתה מן-האדמה אשר פצתה את-פיה לקחת את-דמי אחיך מידך : יב כי תעבד את-האדמה לא-תסף תת-כחה לך נע ונד תהיה בארץ : יג ויאמר קין אל-יהוה גדול עוני מנשוא : יד הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אמתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל-מצאי יהרגני : טו ויאמר לו יהוה לכן כל-הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות-אתו כל-מצאו : טז ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ-נוד קדמת-עדן : יז וידע...
אל הספר