עמוד:9

ב . סצנה ראשונה ( פס' ( 8-3 אפיינו את הסצנה על פי : המקום , הזמן , הדמויות הפועלות והדו–שיח המתנהל ביניהן . ג . סצנה שנייה ( פס' ( 18-9 אפיינו את הסצנה על פי : המקום , הזמן , הדמויות הפועלות , האירוע המרכזי . ד . סצנה שלישית ( פס' ( 23-19 אפיינו את הסצנה על פי : המקום , הזמן , הדמויות , האירוע המרכזי . ה . סצינת הסיום ( פס' ( 28-24 סיפור לידת שמואל מתחיל ומסתיים באותו מקום - המקדש , וסביב אותו אירוע פולחני . במה שונה הפתיחה מן הסיום ? ( התייחסו למצב הדמויות , לאווירה וכדומה ( . מימים ימימה - מדי שנה בשנה . מנה אחת אפים - מנה כפולה . צרתה - האשה השנייה ( יריבתה של האשה האחרת . ( בעבור הרעמה - על מנת להכעיסה . סגר ה' בעד רחמה - הייתה עקרה . מרת נפש - במצב רוח רע מאוד . בעני אמתך - בסבל של אמתך . מורה לא–יעלה על–ראשו - לא ייגזז שערו . שמר את–פיה - מתבונן אחר תנועות שפתיה . לפני בת–בליעל - כמו אישה רשעה . מרב שיחי - מרוב צערי , מרוב הצרה שאני נתונה בה . שלתך - שאלתך , בקשתך . ופניה לא–היו–לה עוד - הבעת פניה השתנתה , תחושתה השתנתה . יודע אלקנה את–חנה אשתו - " ידע , " במשמעות מינית . יוהי לתקפות הימים - לאחר שנה . כי מה' שאלתיו - שאלתי אותו מה . ' זבח הימים - זבח שזובחים פעם בשנה . עד-יגמל הנער - [ אחכה ] עד שיפסיק לינוק ( גיל שנתיים ויותר . ( גמלתו בפרים שלשה - ציינה את גמילתו ב"פר משולש" - פר בן שלוש שנים . ואיפה אחת קמח - מידת נפח , גדולה יחסית , של קמח . ונבל י ןי - כד יין . והנער נער . 1 - ילד קטן ורך בשנים . . 2 משרת . מ ש ה ו ע ל ... משמעותה של העקרות בעולם העתיק תפקידה העיקרי של האישה בחברה הישראלית הקדומה , כמו בחברות פטריארכליות אחרות , היה לידת ילדים וגידולם . ריבוי ילדים היה אמצעי הישרדות במלחמת הקיום האכזרית . לפיכך אין לתמוה שהברכה הראשונה שבירך ה' את המין האנושי , לאחר היבראם זכר ונקבה , הייתה : "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה . " גם אין לתמוה שבמציאות שבה יש לברכה : "פרו ורבו" מעמד כלכך מרכזי , העקרות נתפסת כקללה , והאשה העקרה כמקוללת . [ ... ] העקרות קבעה גם את מעמדן הכלכלי הנחות של האשה בתוך המשפחה . אישה עקרה לא זו בלבד שלא מימשה את ייעוודה במסגרת המשפחה , היא נשארה ללא ביטחון כלכלי . אם בעלה נפטר , ולה אין בנים , היא תלויה באחי בעלה או בבני האישה הצרה ( האחרת . ( ייתכן שהיא אף נאלצת לחזור לבית אביה , ואז היא מפסיקה להות חלק מבית האב של בעלה . [ ... ] במציאות זו חשה העקרה שטוב לה מותה מחייה , כפי שניתן ללמד מדברי רחל ליעקב : "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" ( בראשית ל . ( 1 דברי רחל לאחר לידת יוסף מעידים כי העקרות והעדר הבנים נחשבו לחרפה : "אסף ה' את חרפתי" ( בראשית ל . ( 23 מתוך : יאירה אמית , "ולמה נתעקרו האמהות , " ? בתוך : קוראות מבראשית , ( עורכת ר' רביצקי , 1999 , ( עמ' 129-127

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר