עמוד:57

החלטה על מדיניות גורמת למחלוקת בראשית 1940 נטה היישוב לעמוד לצ ִ דה של בריטניה - להשתתף במאבק בהיטלר , ולדחות את המאבק ב"ספר הלבן" עד לניצחון על גרמניה . הנהגת היישוב העריכה כי התמיכה בבריטניה עשויה לסייע לעם היהודי בוועידת השלום שתתכנס לאחר המלחמה , אז תוכל להציג דרישות פוליטיות שעיקרן הקמת מדינה לעם היהודי . כמו כן קיוו מנהיגי היישוב לבטל את " הספר הלבן" של 1939 בעקבות השתתפות היישוב במאמץ המלחמתי . ה"הגנה" ו"הארגון הצבאי הלאומי" ( האצ"ל ) תמכו במדיניות זו . אבל , קבוצת חברים בתוך האצ"ל סברה כי למרות המלחמה יש להמשיך להיאבק בבריטניה . חברים אלה פרשו מהאצ"ל והקימו ב1940- את ארגון " לוחמי חירות ישראל , " לח"י . בראש לח"י עמד אברהם ff טְרן , שכינויו המחתרתי היה " יאיר . " לח"י ראה בבריטניה את אויב הציונות , וטען כי אף על פי שהמשטר הנאצי הוא צורר העם היהודי - צריך היישוב לקשור קשרים עם גרמניה הנאצית וכן עם איטליה הפשיסטית , כדי להשתחרר מעֹול האויב - השלטון הבריטי . ב"מפקד ארצי של מתנדבים לשירות המולדת , " שנערך ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה ב1- בספטמבר , 1939 התבררה התמיכה הרחבה של היישוב במדיניות שיתוף הפעולה עם בריטניה . כ 70 % - מכלל התושבים בני 50-18 שנקראו להתּפקד ַ , אכן התּפקדּו ַ בפועל והצהירו על נכונותם לתרום למאמץ המלחמתי בכמה אֹופנים ָ : להתגייס לצבא הבריטי , להתגייס להגנת היישוב או להיָרתם לביסוסה של כלכלת היישוב בתקופת המלחמה . " הספר הלבן" של מקדֹונלד - פורסם ב17- במאי 1939 וקבע כי בתוך עשר שנים תוקם בכל שטח ארץ ישראל מדינה עצמאית בעלת רוב ערבי : שני שלישים מתושביה יהיו ערבים , ורק שליש - יהודים . המדינה תהיה קשורה עם בריטניה בחוזה . במשך חמש שנים תּותר עלייתם של 75 אלף יהודים בלבד ואחרי כן תּותנה העלייה בהסכמת הערבים . בנוסף הוסכם כי תּותר כניסה מידית של 25 אלף פליטים יהודים לארץ ישראל . הגבלות הוטלו גם על רכישת קרקעות על ידי יהודים . מבחינת היישוב והתנועה הציונית היה זה "הספר הלבן" החמור ביותר מבין כל "הספרים הלבנים . " אברהם "יאיר" ff טְרן - ( 1942-1907 ) מייסד ארגון לח"י ומפקדו . עלה לארץ מפולין בשנת . 1925 למד שפה וספרות קלאסית ( יוונית ורומית ) באוניברסיטה העברית בירושלים . היה חבר ב"הגנה , " ואחר כך באצ"ל . פרש מהאצ"ל ב , 1940- הקים את לח"י ועמד בראשו . היה מבוקש על ידי הבריטים ונאלץ להסתתר ולנדוד ממחבוא למחבוא . בפברואר 1942 נורה למוות בידי הבריטים בדירת מסתור בדרום תל אביב . פרק ד : היערכות היישוב והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם השנייה דילמה והכרעה הנהגת היישוב נדרשת לעצב מדיניות ערב מלחמת העולם השנייה חיו בארץ ישראל כ470- אלף יהודים , שהיוו כשליש מן האוכלוסייה . מנהיגי היישוב והתנועה הציונית התלבטו בנוגע לדרכי הפעולה שעליהם לנקוט בעת המלחמה : האם להמשיך להיאבק נגד " הספר הלבן" של מקדֹונלד , ( 1939 ) מדיניות שהגבילה עלייה והתיישבות ? האם לעמוד לצ ִ דה של בריטניה במלחמתה בגרמניה הנאצית - אותה גרמניה שהיא האויב של העם היהודי ? המבוכה וההתלבטות השתקפו בנאומים ובהצהרות של מנהיגי היישוב . המנהיגים הכריזו על רצונם לשתף פעולה עם בריטניה במלחמתה בגרמניה , ובו בזמן השמיעו דעות בדבר הצורך להיאבק בה . דוד בן גוריון , יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית , הכריז לאחר פרוץ המלחמה : " עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם נגד היטלר , כאילו לא היה ' ספר לבן , ' ועלינו לעמוד נגד ' הספר הלבן' כאילו לא הייתה מלחמת עולם " . הכרזה זו שיקפה את ההתלבטות של הנהגת היישוב והתנועה הציונית בראשית המלחמה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר