עמוד:134

הוא ראה כובש זר . הוא היה הרוח החיה בקבוצה הקיצונית והקנאית ביותר במפלגה הרויזיוניסטית . הוא נעצר , וזמן - מה היה כלוא בבית - הסהר המרכזי בירושלים . בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה ישב אורי צבי גרינברג בורשה והיה מעורכי העתון היומי באידיש " מומנט " . כשפרצה המלחמה הוא ברח מפולין ושב לארץ . בספרו " רחובות הנהר " , שהופיע אחרי מלחמת העולם השניה , נתן אורי צבי גרינברג בטוי עז לטרגדיה של חרבן יהדות אירופה . הוריו ובני משפחתו נספו בשואה והוא עצמו הצליח להמלט מפולין . במשך המלחמה כלה הוא שתק , ולאחריה נשא קינה מרה שבה אף טען כנגד עמי העולם שהחרישו ועמדו מנגד מול אסונו של העם היהודי . אצ"ג היה חבר הכנסת הראשונה מטעם " חרות " , חתן פרס ביאליק , ב - 1948 וב - 1955 , ופרס ישראל בשנת 1957 . עוד מיצירותיו : אימה גדולה וירח " , " ספר הגברות העולה"ו " אנקראון על קטב העצבון " . גדוד העבודה חרות עברית , ספרות רוויזיוניסטים גריניץ ' פרור בדרום - מזרח לונדון , על גדתו הדרומית של הנהר תמז . מפרסם בזכות מצפה הכוכבים שהוקם בו וקו הארך הגאוגרפי 0 מעלות שסמן בו . בשנת 1765 הוקם בגריניץ'מצפה הכוכבים המלכותי של בריטניה . באותה תקופה היו האסטרונומים הבריטים מן החשובים בעולם , ומצפה הכוכבים של גריניץ'השיג השגים מדעיים חשובים . הוא נודע ברבים , לאחר שועידה בין - לאמית בושינגטון החליטה בשנת 1884 , שציר של משקפת מסימת במצפה הכוכבים של גריניץ'יסמן כקו ארך 0 מעלות . מאז מגדירים את מקומם של הר , עיר , אניה וכיוצא בזה במעלות , בדקות ובשניות ממזרח או ממערב לגריניץ'. זאת ועוד , הואיל ובגריניץ'עובר , כאמור , קו הארך 0 מעלות , מקבל לראות בזמן השורר בגריניץ'מעין " זמן בסיסי " . זמן זה תקף לגבי בריטניה ומדינות אחרות השוכנות בערך באותו קו ארך גאוגרפי . ואלו הזמן במדינות ששוכנות ממזרח לקו הזה , ושעל כן השמש זורחת בהן מקדם יותר , מקדים את השעת של גריניץ', והזמן במדינות השוכנות ממערב לקו הזה מפגר אחריו . כדי שלא להקשות יתר על המדה , נקבע שההפרשים האלה יהיו במספר שעות שלם . למשל , השעון בישראל מקדים את שעון גריניץ'בשעתים . כאשר רוצים לצין את זמנו של מארע שהתרחש במקום מרחק , נהוג לצין את הזמן המקומי ( ששרר באותה העת באותו המקום ) , או את הזמן לפי שעון ישראל , או את הזמן לפי שעון גריניץ'. בשנת 1953 העבר המצפה מגריניץ'למקום אחר , משום שאורותיה הרבים של לונדון , זהום האויר שלה וערפליה הקשו על תצפיות אסטרונומיות מדיקות . אסטרונומיה מצפה כוכבים קוי ארך ורחב שעון גריפית , דיויד וורק במאי קולנוע אמריקני , שמלא תפקיד מכריע בפתוחה של תעשית הקולנוע בראשיתה בזכות החדושים האסתטיים שהכניס לסרט האלם . חי בשנים 1875 - 1948 . דיויד גריפית נולד במדינת קנטקי שבארצות - הברית . ב - 1908 , כאשר סרטי הקולנוע היו עדין אלמים , קצרים וחסרי תנועה , הוא החל ליצר סרטים . במהלך חמש - עשרה השנים הבאות יצר גריפית מאות סרטים קצרים ושלב בהם את חדושיו המהפכניים בתחומי הצלום , הקול , העריכה ובתפיסת המשחק והקולנוע בכלל . עד אותה עת צלמו רב הסרטים מנקדת תצפית אחת , שגרמה לסרט האלם להראות חסר תנועה . גריפית צלם את התמונות בסרטיו מנקדות תצפית שונות , ובזכות העריכה ששלבה ביניהן השכיל ליצר סרטים דרמתיים , חיים ומרתקים . הוא גם השתמש בצלום התקריב - " קלוז אפ " - המתעכב על פניו של השחקן וחושף את הבעותיו הדקות ביותר . צלום התקריב אפשר לכלל בסרטים תמונות שיצגו את הזכרונות וההרהורים של הדמיות . גריפית היה בין הראשונים שהבינו מה רבה חשיבותה של העריכה בסרטי הקולנוע . בסרטיו הוא השתמש בדרך החדשה של הצגת העלילה , והתוצאה היתה סרטים מרתקים שעלילתם הערוכה בקצב ובמנון הנכון הצליחו לרגש את הצופים . גריפית אהב מלודרמות סנטימנטליות ( רגשניות ) וסרטים היסטוריים כמו " הלדת אמה " ( 1915 ) . רגישותו לחשיבות המשחק בקולנוע ויכלתו להדריך שחקניות קולנוע כמו ליליאן ודורותי גיש סיעו לו בשנות ה - 20 לבים דרמות בולטות כמו " נצנים שבורים " ( 1919 ) ו " יתומות הסערה " ( 1921 ) . במאי הקולנוע דיוויד גריפית מביים בעת הסרסת " אי סובלנותה סרט זה היה , כמו רבים מסרטיו האחרים , בעל חשיבות מכרעת בהתפתחות הקולנוע . גריפית הנהיג חידושים רבים בדרך הצילום , בהקלטת הקול ובמשחק . המשורר אורי צבי גרינברג . שירתו היא ביטוי עז לטרגדיה של חורבן הקהילות היהודיות באירופה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר