|
עמוד:49
הם ראו , למשל , שהילידים הדקו לגופם נוצות ססגוניות באמצעות נוזל חלבי לבן , שהפיקו מעץ . כמו כן ראו שהילידים שפכו את הנוזל החלבי סביב לכפות רגליהם , וכאשר הוא יבש נוצרה סביב לרגלים מין נעל מגשמת . הילידים בברזיל קראו לעץ הוה או קאו - אושו , כלומר " עץ הדמעה " . מניחים כי מן השם הזה התפתח בכמה משפות אירופה השם קאוצ'וק לגומי . חוקר צרפתי גלה את העץ ושלח לממשלתו תאור מפרט של הצמח יחד עם חפצים שעשה במו ידיו מן הנוזל החלבי שהפיק מחריצים שעשה בקלפת העץ . כימאים צרפתים הצליחו להמס את הגומי . ממציא אנגלי קבל פטנט על שיטה לאטום אריגים בפני מים בגומי , וממציא סקוטי המציא את מעיל הגשם והקים בית - חרשת ראשון בעולם ליצור מעילי גשם . אולם הגומי עוד היה חמר שמגרעותיו מרבות . המוצרים שנעשו ממנו התבלו במהירות רבה מאוד , בקיץ התרככו ובחרף התקשו . ההברחה הגורלית בשנת 1876 הבריח בוטניקאי אנגלי 70,000 זרעים של עץ הגומי מברזיל , והם נזרעו בחממות באנגליה . מקצת השתילים נשלחו לסינגפור ולסרי - לנקה ונטעו שם . מעצים מעטים אלה גדלו מיליונים של עצי גומי במטעים שבסרי - לנקה , הודו , בורמה , מליה ואינדונזיה ומהם התפתחה תעשית ענק של מוצרי גומי . במרוצת הזמן גדל יצור הגומי הגלמי במזרח הרחוק עד שעלה בהקפו על התפוקה באמריקה הדרומית . את הצעד הגדול ביותר לשפור הגומי עשה צ'רלס גודייר האמריקני ב - 1893 . הוא גלה שעל ידי ערבוב הגומי בגפרית וחמומו - תהליך המכנה גפור ( וולקניזציה ) - נעשה הגומי גמיש יותר , לא דביק ולא משפע משנויים בטמפרטורה . מאז גדל ביותר השמוש בגומי , בעקר עקב הגדול בענף האופנים , האופנועים והמכוניות . לאחר שהממשלה הבריטית התחילה לגדל את עץ הגומי במליה , שהיתה אז תחת שלטונה , נעשתה ארץ זו למולדתו השניה של העץ הזה . בשנים הראשונות של המאה ה - 19 הגיעה תפוקת הגומי שנאסף ביערות ברזיל בלבד , ל - 30 טונות בשנה . כיום יצור הגומי המלאכותי עולה על יצור הגומי הטבעי . גומי סינתטי ( מלאכותי ) במשך שנים רבות נסו מדענים להמציא חמר מלאכותי שיהיה דומה לגומי הטבעי . בשנת 826 1 גלה המדען הבריטי מיקל פרדי כי הגומי הוא פחמימן , כלומר תרכבת של פחמן ומימן . אחר כך גלו אנשי המדע את הנסחה הכימית של מולקולת הגומי ונסו ליצר חמר מלאכותי בעל מבנה מולקולות דומה לזה של הגומי הטבעי . בימי מלחמת העולם השניה עלה הדבר בידי כימאים בכמה ארצות . גם גרמניה וגם ארצות - הברית התקשו ליבא גומי טבעי בגלל המלחמה , ובשתי הארצות נבנו מפעלים גדולים ליצור גומי מלאכותי מחמרים שהופקו מנפט ומפחם . הסוג הראשון של גומי סינתטי שיצר בארצות - הברית הופק מן החמרים בוטדין וסטירן . היום מיצרים סוגים רבים נוספים של גומי סינתטי המכנים : נאופרן , פוליבוטדין , פוליזופרן ועוד . יש סוגים של גומי סינתטי העולים בתכונותיהם על הגומי הטבעי : הם עמידים בפני שמנים ונפט ואינם מתרככים ומתנפחים בחם . בסוגים שונים של גומי סינתטי המכנים " גומי צרני " בנויה מולקולת השרשרת בעקר מאטומי צרן וחמצן . סוגי גומי אלה שומרים על חזקם וגמישותם בטמפרטורות גבוהות מאוד ונמוכות מאוד . ארצות - הברית ויפן הן היום היצרניות העקריות של גומי סינתטי . חמצן מולקולה פולימרים פרדי , מיקל צרן גונגז'ו גונגז'ו , לשעבר קנטון , היא העיר הראשית והנמל הראשי של דרום סין ובירת מחוז קונגטונג . מספר תושביה 3.6 מיליון . העיר יושבת בראש הדלתא של " נהר הפנינים " , כ - 50 ר קילומטרים מצפון - מערב להונג קונג . שתי הערים מחברות במסלת ברזל , וכמעט כל סחורות היבוא מארצות אחרות המעברות מהונג קונג אל סין עוברות דרך גונגז'ו . יש בגונגז'ו אוניברסיטה על - שם סון יט סן , מיסד הרפובליקה הסינית ( 1911 ) ונשיאה הראשון , וקתדרלה קתולית . תעשיותיה העקריות הן תעשיה כבדה , כימיקלים , טקסטיל ובנין אניות , וכן תעשיות לעבוד התוצרת החקלאית של דרום סין - משי , תה וכתנה . בשנת 1917 היתה גונגז'ו לבירת הרפובליקה של דרום סין , שהתקימה שנים אחדות . ב - 1924 כנסה בה הועידה הראשונה של מפלגת הגואומינדנג , וממנה החל צ'נג קי שק במסעו להשתלטות על סין . סגן יט מן סין צ'נג קי שק גונו , שרל פרנסואה מלחין צרפתי בן המאה ה - 19 , מחברן של אופרות מפרסמות כ " פאוסט " , המתאפינות בצליל המתנגן והקליט שלהן . חי בשנים 1818 - 1893 . שרל גונו נולד בפריס ולמד בקונסרבטוריון שבה . הוא קבל את " פרס רומא " , מלגת למודים באיטליה מטעם ממשלת צרפת , בזכות יצירה שחבר . לאחר שהשלים את למודיו ברומא כתב גונו מוסיקה אופראית וכנסיתית . האופרה שלו " פאוסט " , המשתתת על יצירתו של המשורר הגרמני גתה , הצגה לראשונה בשנת 1859 . זוהי אחת האופרות המלחין שרל פרנסואה גונו בציור מאת הצייר מלדרלי . איסוף השרף מעץ הגומי : השרף הנובע מהעץ נוזל כלפי מטה ומובל לכלי איסוף . במפעל לגומי מוסיפים לשרף חומרים שונים בתהליך הנקרא גיפור , וכך הוא הופך לגומי המוכר לנו ,
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|