אות הקלון

עמוד:133

יהודים חויבו לתפור אות קלון על בגדיהם עוד בימי הביניים אותות מערכה , עיטורים וסמל יחידה של קצין בכיר בחיל הים האמריקני . ציונים לשבח ועיטורים שצה"ל מעניק לחייליו המצטיינים , שביצעו מעשה מופת בעת קרב או בימי שלום אותות מלחמה ניתנים לחיילי חובה ומילואים שהשתתפו במלחמות ישראל אות הקלון סימן מיחד , שכפה החק בארצות שונות על תושבים מסימים לענד על תלבשתם , כדי להבדילם לרעה מתושבי הארץ האחרים . על היהודים הוטל אות הקלון גם בארצות מסלמיות וגם בארצות נוצריות כאמצעי לבודדם מיתר האכלוסיה . סימן האפליה הראשון בתלבשת הידוע לנו מן ההיסטוריה , הנהג על ידי המסלמים בשנת 636 ויהודים ונוצרים חיבו לשאת אותו . בשנת 807 צוה הרון אלרשיד על היהודים היושבים בממלכתו לשים טלאי צהב על בגדיהם , והנוצרים חיבו לענד סרט כחל . בתימן נדרשו היהודים ללבש בגדים שונים מאלה של המסלמים . בכנס כנסיתי כלל אירופי שהתכנס ב - 1215 החלט שעל היהודים לשאת אות שיבחין ביניהם לבין שאינם יהודים , ובכך למנע כל אפשרות לקשר חברתי . החלטה זו בצעה בארצות רבות בזמנים שונים . בארצות הלטיניות חיבו היהודים לתפר עגול על בגדיהם כבר בשנים 217 1 - 1218 . בצרפת היה צבע העגול אדם - לבן ובאיטליה צהב . באנגליה חיבו היהודים לענד אות בצורת לוחות הברית ובפולין , אוסטריה וגרמניה חבשו מצנפת מחדדת . החל במאה ה - 16 לא הקפידו השלטונות על נשיאת אות הקלון ובסוף המאה ה - 18 פסקה למעשה חובה משפילה זו . אות הקלון הנהג מחדש במאה ה - 20 . בגרמניה הנאצית הכרחו היהודים לענד אות קלון , שצורתו היתה מגן דוד על רקע צהב או לבן ובר האות נ הלטינית , או המלה יהודי בשפת המדינה . אנטישמיות הרון אלרשיד נאציזם אותות ועטורים סמלים ומדליונים הנתנים בצבא לציון השג בעשיה , מעשה גבורה יוצא דפן , התמחות , שרות במלחמה , במבצע או במערכה גדולה . " אות הקוממיות " הענק למי ששרת במדי צה"ל במלחמת העצמאות של ישראל . " אות סיני " הוא אות מערכה , שנתן לאלה ששרתו בצה"ל בעת מבצע סיני . " אות מלחמת ששת הימים", " אות מלחמת יום הכפורים " ואות " שלום הגליל " נתנו למשרתים בצה"ל בשתי מלחמות אלה . עטורי גבורה ומופת חק העטורים נחקק בכנסת בינואר 1970 . עד אז היתה התנגדות בצה"ל לחקות את מעשי הצבאות הזרים ולחלק עטורים . החק קבע שלושה עטורים הנתנים ללוחמים , שעשו בעת שרותם הצבאי מעשה גבורה עלאית , מעשה שיש בו מופת או חרוף נפש . " עטור הגבורה " מענק על ידי שר הבטחון , בהמלצת הרמטכ"ל על מעשה גבורה עלאית , שנעשה תוך חרוף נפש , בשעת לחימה מול פני האויב . האות מעצב בצורת מגן - דוד , שבמרכזו חרב , החצוי בענף של זית . לחיל ולאיש משמר הגבול שעשה מעשה גבורה תוך חרוף נפש בעת מלוי תפקידו בקרב , מענק " עטור העז " את העטור הזה , המעצב כמנורה שבמרכזה ענף זית , מעניק הרמטכ"ל . גם " עטור המופת " מענק על ידי הרמטכ"ל על גלוי אמץ לב מופתי . האות הזה מרכב מחרב וענף של עץ הזית הנצבים במרכז עגול . הרמטכ"ל אף רשאי להעניק צל " שים - ציונים לשבח - לחילים שלדעתו ראויים לכך . אחרי מלחמת העצמאות העניק שר הבטחון דוד בן - גריון , שעמד בראש המתנגדים לעטורים , את אות " גבור ישראל " לשנים - עשר לוחמים - כמנין שבטי ישראל - אשר לחמו למופת ובחרוף נפש למען תקומת ישראל בארצו , כל אחד בתחום לחימה אחר . במהלך חמשים שנות המדינה הענקו ללוחמים 40 אותות גבורה , כ - 200 עטורי עז , כ - 600 עטורי מופת ועוד כ - 180 ציונים לשבח . מבצע " קדש " מלחמת העצמאות מלחמת יום הכפורים מלחמת ששת הימים צה"ל

קודם  |  הבא