עמוד:138

חיים נעלב וכמעט הלך הביתה אבל רק כמעט . הוא החליט להראות לילדים שהוא שוה יותר משחושבים עליו . חיים הסתכל וראה שהשמש שולחת קרנים על המגרש ועל המדורה . הוא הסיר את המשקפים מהעינים , כרע על ברכיו והתחיל לקרב את המשקפים אל קמצוץ עשב יבש - קרב והרחיק , קרב והרחיק . קרני השמש עברו דרך זכוכית המשקפים והתרכזו בנקודה אחת . נקודת האור היתה כה חמה , עד שעשן דקיק התחיל לעלות מהעשב . ומכיון שאין עשן בלי אש - מתוך העשן עלתה להבה קטנה שהחלה לזלל את העשב היבש . חיים החל לנשף בזהירות על האש , וזו גדלה וגברה עד שהעשב נדלק . האש עברה מהעשב לנירות ומהנירות לענפים , למקלות ולקרשים . שמחו הילדים ורקדו סביב למדורה . - חיים , מלך המדורה - חי חי וקים ... חיים מלך המדורה ... גם חיים רקד ושמח נורא ורק דבר אחד צער אותו : שאין לו מגבים על המשקפים כמו למכונית ... כי זכוכיות המשקפים נרטבו קצת מדמעות השמחה שהתגנבו מעיניו החוצה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר