|
|
עמוד:2
מ ב ו א תלמידים ומורים מביעים את עצמם בעל פה כל הזמן . באופן טבעי הצעירים לומדים מהמבוגרים וזה מזה . אך במסגרת הבית ספרית , במקביל ללמידה המזדמנת , חייבת להתקיים הוראה מכוונת ומתוכננת של מיומנויות ההבעה בעל פה . במסגרת ההוראה המכוונת יש מקום להדגמה המפורשת , להתנסות משמעותית של תלמידים ולמשוב . אפשר לבחון את ההבעה בעל פה על פי שלושה קריטריונים : שטף הדיבור , לשון ברורה ומודעות לנמען . תפקיד המורה בבית הספר היסודי הוא לפתח ולטפח רכיבים אלה אצל התלמידים . על התלמידים להבין מהם תפקידי הדובר והמאזין , ולשם כך על המורה לייצר הזדמנויות שבהן התלמידים יתנסו בהקשבה הדדית , בהצעת מידע רלוונטי להכנת הצגת דברים ובמתן משוב בעקבות האזנה לעמית . שלא כמו במשימות הקריאה והכתיבה , במהלך פעילות של הבעה בעל פה קשה לחזור אל ביצועי התלמיד על מנת לנתח , לבדוק ולשפר . על כן , פעילות מכוונת של הבעה בעל פה מחייבת הקשבה פעילה של מורים ותלמידים ותגובות מתאימות . אפשר לשקול להיעזר באמצעים טכנולוגיים לתיעוד הצגת הדברים על מנת לאפשר מתן משוב יעיל יותר וממוקד יותר . התיעוד ילווה במחוון ויאפשר התייחסות למרכיבים השונים של הצגת הדברים . שיקולים בבחירת הצגת דברים כנושא ההוראה " מידת התכנון של השפה הדבורה משתנה לפי ההקשר , מטרת התקשורת ויחסי הדובר עם קהלו . כאשר הנסיבות הן פורמליות , נחוץ תכנון מוקפד יותר : הדוברים צריכים לשקול מה ייאמר , כיצד יתאימו את הנאמר לרמת הידיעות של המאזינים , כיצד ישמרו על רציפות וסדר של הדברים הנאמרים . כדי שתלמידים ילמדו להציג נושא או סוגיה לפני קהל , עליהם להתנסות בהקשבה לדוברים שונים המציגים נושאים שונים . ההאזנה , ניתוח הטקסט המושמע ותגובותיו של המאזין הם חלק בלתי נפרד מתהליך הצגת נושא על ידי התלמידים עצמם . כדי להכין כהלכה את הצגת הנושא קוראים חומר רלוונטי לנושא הנבחר , מארגנים ומעבדים אותו בהתאם למטרות ולקהל היעד ועל פי הזמן העומד לרשות התלמידים-הדוברים .
|
|