|
|
עמוד:67
על השיר nrel השיר "אשרי" כתבה חנה סנש 2-ב במאי . 1944 מה היה הרקע לכתיבת השירי חודשיים לפני כתיבת השיר צנחה חנה , עם עוד כמה צנחנים , בקרדיצ'ה , כפר בקרואטיה , שם ציפתה היא וחבריה להזדמנות לחצות את הגבול ההונגרי . ההמתנה הייתה קשה . ככל שעבר הזמן , גדלו המתח והציפייה בקרב הצנחנים , ועמם גם הסכנה שנשקפה לחייהם . באחד הערבים , נפגשו חנה וחבריה עם בחורה לוחמת - פרטיזנית שנלחמה גם היא באויב הנאצי . ראובן ד 0 ני , אחד הצנחנים בקבוצה , מספר על הפגישה המיוחדת : " בהופיעה על סף חדרנו נדהמתי - היכרתיה ! בימי הילדות הרחוקים נתרועענו ושיחקנו יחדיו . דרי רחוב אחד היינו בעיר הבירה . שנות האימה הטביעו עליה את חותמן , ולובן הזקנה מבצבץ משערות ראשה - והיא עודנה צעירה בגילה . תוך כדי שיחה בינינו נפתחו הלבבות ונתגלה הסוד : שכולנו יהודים אנו . הלבבות פעמו בחוויית התגלות , ומשהו קדוש ירד וצנח על הערב . היא גוללה בפנינו דף ייסורים שותת דם של יהודים בגולה , ואנו , שתחילה חשבתנו לקצינים בני עם ניכר , הבאנו לה את בשורת הארץ הנבנית '' . הפגישה עם הפרטיזנית היהודייה הותירה בחנה רושם עז . עבור חנה הייתה זו פגישה מיוחדת במינה - פגישה בין לוחמים יהודים הנאבקים בנאצים , פגישה שעלו בה תחושות של קרבה ושל גורל משותף . לאחר כמה ימים ניגשה חנה לראובן דפני ומסרה לו שיר שכתבה בעקבות אותה פגישה . היה זה השיר "אשרי הגפרור' . את "אשרי" כתבה חנה סנש בעברית . זהו אחד משיריה האחרונים . ראובן דפני שמר עליו וכך הגיע השיר לארץ ישראל , מיד לאחר מותה של חנה . 0 1945-ב ורסם השיר בכמה עיתונים ובכתבי עת , וב1946- הוא הולחן בידי דוד זהבי . תוך זמן קצר נעשה השיר ידוע ומוכר לרבים : המלים והלחן עוררו את רגשותיהם של אנשי היישוב , שראו בשיר סמל לגבורתה של חנה סנש 1 . חנה לא נהגה לתת שמות לשבריה . השיר נקרא על פי המלה הראשונה שלו - " אשרי , " ולעתים גם : "אשרי הגג'רוי . " סרדיציה . ראו במפה . מבצע הצנחנים - ראו "על התקופה . " דבריו של ראובןד 0 ני מופיעים בספר . "חנה סנש - חייה , שליחותה ומותה . " חנה כתבה בהונגרית - שפת אמה , וגם בעברית . עם התחזקות הקשר שלה לארץ ישראל , הפכה העברית לשפתה העיקרית . ואכן , את רוב שיריה האחרונים כתבה בעברית . תשיר 0 ורםם .-נ "מולדתי , לנוער ולעם" " , ( 1945 ) הדואר" , ( 1945 ) "כמעלה" . ( 1946 ) 7 ו 77 הבי . ( 1967-1910 ) מוסיקאי , היה חכר קיבוץ נעו .,
|
|