מפגשים בחברה הישראלית

עמוד:11

שנאת זרים או קסנופוביה היא יחס של עוינות כלפי האחר או השונה ממני , יחס הנובע מרגש של פחד ושנאה . היחס העוין כלפי הזרים במדינת ישראל בא לידי ביטוי בדרכים שונות . ביטוי אחד שלו הוא הגזענות . במקור , המונח גזענות התייחס לתורה המסווגת את האנושות לגזעים שונים : מן הצד האחד הגזעים ה"אדונים , " בעלי תכונות ביולוגיות "נעלות , " המקנות להם זכות לשלוט ; מן הצד האחר הגזעים ה"נחותים , " בעלי תכונות ביולוגיות נחותות במעלה , ושעל כן ראוי שישלטו בהם . בחלוף הזמן התרחבה הגדרת המונח "גזענות , " וכיום הכוונה היא לא רק לתחושת עליונות הנובעת מרקע גזעי , אלא גם לתחושת העליונות של פרטים המשתייכים לקבוצה אחת על פני פרטים המשתייכים לקבוצה אחרת , וזאת על רקע לאומי , דתי ועוד . ביטוי נוסף לשנאת הזרים נובע מחשיבה סטראוטיפית ומדעות קדומות . דעה קדומה היא עמדה , שלילית לרוב , כלפי חברים בקבוצה מסוימת . לדעה הקדומה יש שלושה מרכיבים : מרכיב קוגניטיבי ( הכולל את המחשבות שלנו על הגורם שהדעות הקדומות מובעות כלפיו ;( מרכיב רגשי ( הכולל את הרגשות שלנו כלפי נשוא העמדה ;( ומרכיב התנהגותי ( הכולל את הנטייה שלנו להתנהג בדרך זו או אחרת כלפי נשוא העמדה . ( לדוגמה : " אני מאמינה ששחורים הם אלימים ( מרכיב קוגניטיבי ;( אני מרגישה רגש של פחד מפניהם ( מרכיב רגשי ;( ולכן אמנע מקשר אתם ( נטייה התנהגותית " . ( שימו לב : חשיבה סטראוטיפית היא נטייה אנושית טבעית , המאפשרת לנו להתמודד עם מורכבותו של העולם ולגבש במהירות רבה רושם ראשוני על אנשים חדשים , וכך לחסוך במשאבים פנימיים של עיבוד מידע , תשומת לב וזמן , ולצמצם חרדה ואי-ודאות . * * * לאורך התכנית התמקדנו ביצירת אווירה אכפתית ומתחשבת בכיתה , וגם חיפשנו דרכים להעביר את המסר של אי-אלימות לשאר בית-הספר ולקהילה הקרובה אלינו . אבל כשאנחנו מתבוננים על המדינה שאנחנו חיים בה בראייה רחבה יותר , אפשר לראות שבתוך החברה שלנו קיימים ביטויים שונים של אלימות הנובעים משנאת זרים . כדי לחולל שינוי מהותי במציאות שאנחנו חיים בה , לא די לדבר על הסביבה שאנחנו נמצאים במגע אתה בחיי היום-יום . שינוי מהותי יתרחש כשנרחיב את מעגל ההתייחסות שלנו ונחיל את אותם הערכים על החברה כולה . חשוב להביא לסדר היום בכיתה גם קבוצות בחברה הישראלית שעם חלק מהן הילדים לא נפגשים כלל במציאות . מסיבה זאת , בעוד שבפרק 4 של תכנית "אל תלעגו לי" ( ביחידה השנייה , ( עסקנו בהכללות ובדעות קדומות המופנות כלפי הילדים ה"שונים" וה"אחרים" בחברת הילדים - בפרק זה נעסוק בהכללות ובדעות קדומות ביחס לקבוצות השונות בחברה הישראלית בכללותה , ובמיוחד ביחס לקבוצות שהתלמידים אינם פוגשים בחיי היום-יום . העיסוק בקבוצות שהילדים אינם נפגשים אתן בדרך-כלל חשוב על אחת כמה וכמה , משום שרוב המידע שיש לילדים על פרטים המשתייכים לקבוצות האלה מבוסס על שמועות או על ייצוגים ( לעתים מעוותים ) של הקבוצות באמצעי התקשורת . המציאות החברתית בישראל פוגעת , במקרים רבים , באפשרות לקיים מפגשים והיכרות בין דתיים לחילוניים , בין ערבים ליהודים , ולעתים גם בין ותיקים לעולים חדשים . מיעוט המפגשים עלול ליצור מצב של חשדנות וחוסר אמון בין הקבוצות השונות בכלל , ובין יהודים וערבים , הנמצאים גם במצב של סכסוך מתמשך , בפרט . כדי ליצור קרבה בין הקבוצות השונות בחברה , פרק זה יזמן היכרות מעמיקה יותר עם קבוצות שונות , תוך שימת דגש על המשותף לכולנו כבני אדם .

קודם  |  הבא