|
|
עמוד:5
קריאת טקסטים ארוכים חוברת 3 ( כמו חוברת ( 2 מציגה טקסטים ארוכים לקריאה . ייתכן שתלמידים מסוימים יתקשו בכך , במקרים אלה כדאי לחלק את הקריאה לחלקים - על-פי התוכן ההגיוני של הקטע , ולא לקרוא את כל הקטע ברציפות . להלן תיאור של תהליך הקריאה הרצוי של טקסטים ארוכים : . 1 טרום קריאה קריאה מרפרפת - יש להכניס פעילויות של קריאה מרפרפת לפני התחלת הקריאה . המטרה היא שבשלב הקריאה הטקסט יהיה מוכר יותר לתלמידים , וכך יופגו חששות מאורך הטקסט ומכמות המילים . מספור שורות - לטובת תלמידים מתקשים כדאי למספר את המשפטים , כדי להקל על ההתמצאות בטקסט . זיהוי המוכר : מילים - פתחו את השיעור ברשימת המילים המוכרות וברשימת המילים שהוקנו קודם לכן . כתבו אותן על הלוח , ובקשו מהתלמידים לזהות אותן בתוך הטקסט . סמנו אותן , v-ב ואחר כך מחקו מהלוח . זיהוי המוכר : דמויות - השתמשו באסטרטגיה של זיהוי שמות הדמויות בתוך הסיפור . בתחילה אפשר לבקש להתרכז בהתחלות של המשפטים ולסמן את הדמויות המוכרות ( אבא , אימא , תמר , ברק . ( בהמשך הפנו את תשומת הלב לכך ששמות הדמויות מופיעים רק בהתחלות של המשפטים . מטרת שתי הפעילויות האלה היא גילוי-איתור פרטי מידע פשוטים וקצרים בתוך הטקסט . לאחר שהתלמידים ימצאו את המידע , שאלו אותם : " איפה זה כתוב , " ? ובקשו מהם לציין את מספר השורה . הדבר חשוב כאסטרטגיה של ריבוי חזרות של הטקסט . בניית מילים חדשות - בנו על הלוח את המילים הלא-מוכרות . כותרת - קראו את הכותרות , והעלו השערות על תוכן הקטע . הסבירו שהכותרות ניתנות בעיקר לקטעים ארוכים . . 2 קריאת הטקסט בחשיפה הראשונה יש לאפשר לתלמידים לקרוא את הטקסט קריאה דמומה ( ולא שרק המורים יקראו אותו . ( הקריאה הדמומה נועדה למנוע מצב שתלמידים יבינו את הטקסט רק על סמך השמיעה . אם הטקסט ארוך - חלקו אותו לחלקים על-פי התוכן , ושאלו שאלת הבנה קצרה בתום כל קטע . זכרו : השאלות בספר בנויות רק מהמילים שהתלמידים יכולים לקרוא . הטקסט מזמן שאלות נוספות של הבנה , שהתלמידים יכולים לענות עליהן בעל-פה ( ולא בכתב . ( את השאלות האלה יש לשאול בעל-פה , כדי לגוון ולהעשיר את רמות החשיבה על הטקסט . תלמידים שיכולים להסתדר עם הקריאה או עם הפעילויות - יש לאפשר להם לעשות כן . הזמן המתפנה יינתן למי שנזקק לתיווך ( ולשם כך יש לעבוד בקבוצות . (
|
|