עמוד:90

בקטלוג המתאים . מתח הפריצה רשום בנפרד , לעתים בלוויית ראשי התיבות , DC כדי לציין מתח פריצה בזרם ישר ( למשל . ( 500 VDC כאשר מתח הפריצה אינו רשום במפורש , אפשר להניח שערכו נע בי ן 200 V לבין 600 V ( בקבלים לא-אלקטרוליטיים . ( שיטה אחרת של סימון ישיר היא זו : שלושה מספרים מופרדים על-ידי לוכסנים , למשל . 40 / 10 / 400 , המספר הראשו ן משמאל ( 40 ) מציין את הקיבול , המספר השני מציין את הסבולת , ( 10 # ) והמספר השלישי מציין את מתח הפריצה . ( 400 V ) הקיבול נתו ן ביחידות pF או . uF כאשר ערך הקבל קטן , 1-מ יש לפרשו כנתון ביחידות , 1 = ' וכאשר ערכו ^ גדול , 1-מ הוא נקוב ב ^ ק ( לפיכך , בדוגמה לעיל הקיבול הוא . ( 40 pF דוגמה 14-1 באיור 14-1 נראים שני קבלים אלקטרוליטי ים שעליהם רשומים הקיבול ומתח הפריצה בשיטת הסימון הישיר . החץ מורה על ההדק השלילי . הקיבול של קבל א הוא 2200 # F ומתח הפריצה הוא . 25 V הקיבול של קבל ב הוא 1000 uS ומתח הפריצה הוא . 16 V שים לב כי הסבולת אי נה רשומה על קבלים אלו . במקרה כזה נהוג להניח כי הסבולת היא . 20 % איור 14-1 קבלים אלקטר וליטים עם סימון ישיר

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר