|
|
עמוד:104
דרך אפשרית נוספת לקביעת הישויות השונות הדרושות במערכת המידע , היא איסוף עובדות רבות ושונות , שרוצים לשמור במסד הנתונים . לגבי כל עובדה כזו יש לשאול מהו העצם שהעובדה מתארת . עצם זה יהיה , קרוב לוודאי , ישות עצמאית במסד הנתונים הדרוש . דוגמה במערכת המידע תיקון תקלות שומרים כתובות של לקוחות ( לצורך שיגור הטכנאי לביצוע התיקון . ( כיוון שעובדה המיוצגת על-ידי כתובת מסוימת מתארת לקוח , נובע מכך כי לקוח ( או לקוחות ) הוא ישות במסד הנתונים של מערכת המידע . משימה 5 . 3 קביעת השדות לטבלאות < = קבעו מהם השדות לטבלאות . השדות בטבלאות מייצגים את התכונות של הישויות במ 0 ד . מקובל להבחין בין שלושה סוגים של תכונות rn תכונות המזהות ישות מסוימת מתוך שאר הישויות באותה טבלה ( כמו , למשל , תכונות המזהות , באופן חד-משמעי , לקוח אחד מתוך שאר הלקוחות . ( קבוצת תכונות זו נקראת מפתח ראשי . . 2 תכונות המתארות את הישות ( למשל : התכונות גובה *\ משקל מתארות את הישות אדם במערכת מידע רפואית . ( . 3 תכונות המתארות קשר לישות אחרת ( למשל 1 התכונה קוד לקוח בישות תקלות . ( קבוצת תכונות כזו נקראת מפתח זר . כל שדה שבחרנו לכלול בטבלה מאפשר אחסון של פריטי המידע המתייחסים לשדה זה ברשומות השונות . אם בטעות שמטנו שדה , ההשמטה תגרום להיעדרם של פריטי המידע המתייחסים לאותו שדה מרשומות המסד . לכן , יש להקפיד בעת הבחירה , מצד אחד , לכלול בטבלה את כל השדות שהמידע המאוחסן בהם עשוי לשמש אותנו בעתיד , אבל מצד שני , יש להימנע מהוספת שדות שלא נזדקק להם כלל בעת הפקת המידע . להלן שני עקרונות נוספים שיש להקפיד עליהם בעת בחירת השדות :
|
|