עמוד:20

למה יש לחוחית צבעים רבים ? / יהודית גורביץ ושמואל נבון לפני הרבה-הרבה שנים היה הדבר . כל הצפורים וכל העופות היו בצבע אחד , אפר . התעופפו הצפורים מענף לענף , מעץ לעץ , מפרח לפרח , הסתכלו בפרחים היפים וראו מה רבים הם הצבעים , גונים-גונים , רבי צבעים : אדם , צהב , ירק , כחל , ורד , לבן . אמרו זו לזו : " מה יפים הם הצבעים שבהם התקשטו הפרחים ! מרחוק יבריק הצבע , וכל ילד מכיר כל פרח לפי צבעו , ואנו , אפרות כלנו , אין איש שם לב אלינו ולא יכול להבדיל בין צפור לצפור " ! שמע כנפיאל , שר צפורי-הכנף , ושאל : "מה בקשתכן , אמרו ונשמע " . " הבט-נא וראה ! לכל הפרחים צבעים יפים ומבריקים : מזהירים באור השמש בכל צבעי הקשת . ואנו , אפרות כלנו , לא צבע לנו ולא גון , לא יפי ולא הדר ! קשט גם אותנו , כנפיאל " ! " טוב , יהי כדבריכן ; הסתדרנה בשורה , ואצבע כל צפור לפי תורה ולפי רצונה " ! שמעו הצפורים ומיד החלו דוחפות זו את זו , כי כל אחת מהן רצתה להיות הראשונה והיפה מכלן . הראשון בתור היה הנשר , מלך הצפורים , כי חזק הוא מכלן . בא ואמר : " צבע אותי בצבע חום , חום חזק " ! העורב אמר : "ואני אוהב צבע שחר . צבע אותי בשחר " . " ואני " , אמרה השלישית , " צבעני נא בצבע ירק ! יפה הוא צבע ירק בעיני מכל הצבעים " ! וכך נדחקו זו אחר זו המון-המון צפורים , וכנפיאל צבע וצבע את כלן . ורק החוחית , צפור קטנה וחביבה , שגרה בין קוצים וחוחים , עמדה לה מן הצד ולא נדחקה בין כלן . קטנה וחלשה היתה וחכתה בסבלנות לתורה . ראה אותה כנפיאל ואמר : " גשי הנה , קטנטנת , למה לא באת עם כלן ? למה עמדת מן הצד ? ראי , עתה לא נשאר עוד צבע בשבילך " ! התעצבה החוחית מאוד ופרצה בבכי : "אויה לי , מה אעשה ; יחידה נשארתי בלי צבע , שום צפור לא תרצה לשחק אתי . אויה לי " ... רחם כנפיאל על החוחית הקטנה ואמר : " אין דבר , בתי , אל תבכי ואל תתעצבי ! הנה מצאתי עצה : מכל צבע וצבע נשאר לי קצת-קצת . אצבע אותך בכל הצבעים האלה : קצת צהב , קצת אדם , קצת שחר ! ותהיי יפה , יפה מכלן " ! אמר וצבע אותה בכל מיני צבעים . ומאז החוחית צפור רבת-צבעים , יפת-מראה ומושכת את לב כלם בצבעיה היפים . מתוך ספר הלמה , הוצאת עם עובד , 1988

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר