|
|
עמוד:29
מדידת התנגדות אפשר למדוד התנגדות באמצעות מכשיר המיועד לכך- מד-התנגדות , או בשיטת מתח-זרם . מדידת התנגדות באמצעות מד-התנגדות מד-התנגדות הוא מכשיר מדידה המשמש למדידה ישירה של התנגדות . לפני המדידה באמצעות מד-התנגדות , יש לקבוע את תחום המדידה של המכשיר , כדי להבטיח דיוק מרבי של המדידה . יש מדי התנגדות שמתאימים אותם לתחום המדידה באופן ידני , ויש כאלה שמתאימים אותם באופן אוטומטי . התאמה ידנית ; מכוונים את בורר התחומים של מד ההתנגדות למדידה של ערך התנגדות שהוא בתחום ההתנגדות המצוינת על הנגד , עם מספר ספרות מרבי משמאל לנקודה העשרונית . לדוגמה : כאשר מודדים התנגדות של נגד שההתנגדות המסומנת עליו היא , 1 . 5 kQ יש לכוון את בורר התחומים למדידת נגדים עם התנגדות של אלפי אום . אם נמדוד את ההתנגדות של הנגד הזה כאשר תחום המדידה מותאם למדידה של מיליוני אום , תוצאת המדידה שתוצג במד ההתנגדות תהיה , 0 . 001 MD . וזוהי תוצאה בדיוק נמוך . התאמה אוטומטית ; תחום המדידה יצוין ליד תוצאת המדידה . לדוגמה , אם תחום המדידה הוא אלפי אומים , תופיע האות האנגלית k ליד תוצאת המדידה , כלומר : יש לכפול את תוצאת המדידה , ( 1 , 000-ב או , אם תחום המדידה הוא מיליוני אומים , תופיע האות M ליד תוצאת המדידה , ויש לכפול את תוצאת המדידה . 1 , 000 , 000-ב חישיג ההתנגדות על-פי מדידות של מתח וזרם בשיטה הזאת מודדים את מתח הנגד ואת הזרם הזורם בו כאשר הוא מחובר אל מקור מתח . המדידות נעשות באמצעות מד מתח ומד זרם , בהתאמה . יש לספק לנגד מתח שיקל את המדידה של עוצמת הזרם , אבל לא עוצמה גדולה מדי , כדי למנוע שריפה של הנגד . כמו-כן , יש להקפיד לבצע את המדידות על-פי כללי המדידה שניתנו בניסוי . 1 לאחר המדידה משתמשים בשני הערכים שנמדדו ומחשבים את ההתנגדות של הנגד בעזרת חוק אום , על-ידי חלוקה של ערך המתח שנמדד בערך הזרם שנמדד .
|
|