|
|
עמוד:208
התבוננות באיור 7 . 6 מלמדת שהגל y + y הוא גל מחזורי לא סינוסי , שאפשר להציגו כסכום x 2 של שני גלי סינוס בסיסיים , 1 y x . j ' כל אות מחזורי לא סינוסי יהיה מורכב מאות סינוס בתדר של האות המחזורי , שנקרא הרמוניה בסיסית ( או ראשונה , ( ואותות סינוס נוספים בתדרים שהם כפולות שלמות של תדר ההרמוניה הבסיסית . הגל ) ' , + >' 2 המוצג באיור 7 . 6 יכול להיות לדוגמה גל שהתקבל על ידי תנודה של מיתר בכלי נגינה מסוים , שמכיל הרמוניה בסיסית y והרמוניה חמישית . >' כלי נגינה אחר יפיק צירוף שונה של גלי סינוס ( הרמוניות אחרות . ( מתברר שההבדל בין הצלילים נובע מההרכב היחסי של ההרמוניות המרכיבות אותם . ניתן להפיק באמצעים אלקטרונים צלילים הדומים לאלה המתקבלים מגיטרה ומכלי נגינה נוספים . לדוגמה הסינטיסייזר האלקטרוני ( מרבב צלילים ) מבצע פעולה של הרכבת אותות סינוס רבים ( הרמוניות שונות ) והפקת מגוון רחב מאוד של צלילים . מעגלים אלקטרוניים נוספים מפיקים אותות הרמוניים למטרות מגוונות . גם כשהאות מופק באופן אלקטרוני , הוא מכיל הרמוניות נוספות בנוסף להרמוניה הבסיסית . בחלק מהמקרים הימצאות ההרמוניות הנוספות הכרחית , אולם במקרים אחרים יש לסלק את ההרמוניות הנוספות . כשרוצים לבדוק את מידת "הניקיון" של אות סינוס במוצא מחולל יש לבדוק אם האות מכיל הרמוניות נוספות בנוסף לאות הרצוי . מעגלי סינון אלקטרונים פועלים בהתאם לתדרים המרכיבים את אות המבוא באופן כזה , שחלק מהתדרים מועברים למוצא ללא ניחות , ואילו תדרים אחרים נחסמים ולא עוברים למוצא . לדוגמה , במערכת סטריאופונית נהוג לחלק את האות המועבר לרמקול לשלושה תחומי תדר : . 1 נמוך . 20 Hz + 1000 Hz ( BASS ) . 2 בינוני . 1000 Hz + 6000 Hz . 3 גבוה . 6000 Hz + 15000 Hz עבור כל תחום קיים רמקול מתאים . חלוקה זו מתבצעת על ידי מעגלי סינון . מתוך הדוגמאות שראינו עד כה , מתעורר הצורך במכשיר שיוכל לבצע פירוק של אות מחזורי מורכב למרכיביו הבסיסיים ולהציג את תוצאות הפירוק באופן ברור למשתמש . התצוגה של מכשיר כזה צריכה לתת למשתמש מידע לגבי התדר והעוצמה של כל הרמוניה פשוטה , המרכיבה את האות הנבדק . כשרוצים להציג אות באופן גרפי מציגים את העוצמה שלו כנגד הזמן בצורה של תרשים זמנים , הכולל כמה אותות המסורטטים זה תחת זה , כפי שניתן לראות באיור 7 . 7 ( וגם באיור . ( 7 . 6
|
|