|
|
עמוד:161
52 . 3 הפעלה n > n > של מונה לעתים צריך לבצע מדידה של כמה דפקים , שנובעים מתופעות חד פעמיות לא מחזוריות . תופעות כאלה יכולות להיות כמה אלקטרונים שנפלטים במהלך תגובה כימית , שבה שחרור של אלקטרון גורם לדופק חשמלי , או מדידת זעזועים כתוצאה ממכה , כאשר כל זעזוע יוצר דופק חשמלי . במקרים מעין אלה יש צורך למנות את הדפקים עד תום התהליך , כלומר , עד למצב שלא נוצרים דפקים חדשים . ברור שבמדידה כזו אין צורך במערכת בסיס זמן מאחר שהשער הראשי פתוח באופן קבוע ומאפשר מעבר של הדפקים מהמבוא למערכת המונים ולתצוגה . לפי איור 5 . 3 לשער הראשי יש שני מבואות : אחד עבור אות המבוא והשני עבור מערכת בסיס הזמן כשהוא מחובר כמד תדר . במקרה של הפעלה ידנית , במקום החיבור למערכת בסיס הזמן , ששולטת על פתיחה וסגירה של השער הראשי , מחברים " 1 " לוגי קבוע כך שהשער הראשי פתוח כל הזמן ומאפשר מעבר של הדפקים מהמבוא למערכת המונים ולתצוגה . במכשירים מתקדמים יותר יש אפשרות להתחבר להדק זה על ידי מערכת בסיס זמן חיצונית , שבה המשתמש קובע את זמני הפתיחה והסגירה הרצויים לו . 52 . 4 מדידת זמן בין שני אירועים לעיתים צריכים לבצע מדידת זמן בין שני אירועים שאינם תלויים זה בזה . לדוגמה : מדידת מהירות של קליע . המדידה מבוצעת כך : הקליע עובר דרך קרן לייזר ראשונה ויוצר דופק ראשון , שגורם לתחילת המדידה ; אחרי כן חולף הקליע דרך קרן לייזר שניה ויוצר דופק שמסיים את זמן המדידה . בסוף המדידה מופיע על התצוגה הזמן שחלף בין האירועים . לחישוב מהירות הקליע משתמשים בנוסחה : = ? — מהירות , כאשר הדרך היא המרחק שעבר הקליע בין שתי קרני הלייזר . באיור 5 . 6 מוצג תרשים מלבנים של מונה המחובר כמד זמן בין שני אירועים . איור : 5 . 6 תרשים מלבנים של מונה המחובר כמד זמן בין שני אירועים
|
|