עמוד:76

מבוצעת הדגימה ( לפי תזמון של מערכת בסיס הזמן . ( הזיכרון במשקף תנודות ספרתי מסוגל לפעול במהירויות גבוהות ביותר - כדי לדגום אותות בתדרים גבוהים . לאחר שהאות במבוא נשמר בזיכרון , ניתן להציגו על מרקע המשקף באמצעות מעגל השחזור ומערכת ההטיה האופקית . פעולות אלה של דגימה ושיחזור האות דורשים פעולה משולבת של מספר מלבנים בתרשים ולכן הם חייבים להיות מבוקרים ומתוזמנים באמצעות מערכת בקרה לוגית ושעון . במשקפי תנודות ספרתיים מתקדמים ניתן לבצע פעולות עיבוד על האות הנמדד , כגון החלקה , חישוב ממוצע וביצוע השוואות בין אותות , כל זאת באמצעות מעגל מיקרו מחשב פנימי המצוי במשקף התנודות . ניתן גם לשלוח את המידע למחשב חיצוני , לעיבוד מורכב יותר . כפי שהוסבר בסעיפים קודמים , אות ההתנעה גורם לתחילת הסריקה על מרקע המשקף . כאשר מודדים אות מחזורי , אות ההתנעה חייב להינתן תמיד באותה נקודה במחזור האות הנבדק , כדי שתתקבל על המרקע תמונה יציבה . במילים אחרות , בכל סריקה מקבלים בדיוק אותה צורת גל כמו בסריקה הקודמת , והמשתמש רואה תמונה יציבה . אם רוצים למדוד אות לא מחזורי , כגון , תופעת מעבר שמתרחשת בזמן הפעלת המכשיר או מדידה של תופעות פיסיקליות כגון שדה חשמלי שיוצר ברק , עוצמת האור שנפלט בעת פיצוץ , וכדומה , אזי יש צורך במנגנון מדידה שונה . במקרה כזה יש צורך לבצע סריקה אחת של המרקע שתתחיל ברגע שבו מתחילה התופעה . חסרונה של שיטה זו הוא בכך , שתמיד "מפספסים" את תחילת התופעה עקב זמן התגובה של המכשיר , שכן התחלת התופעה גורמת לאות התנעה , והזמן שחולף מרגע מתן ההתנעה ועד לתחילת הסריקה של המרקע אינו נמדד . איור : 2 . 24 תרשים מלבנים ש ? משקף תנוחת ספרתי

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

האוניברסיטה הפתוחה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר