|
|
עמוד:56
באיור 2 . 5 ג , מתח ההטיה האופקית מסיט את הקרן מן הקצה השמאלי של המרקע לקצה הימני , בשעה שמתח ההטיה האנכית מסיט אותה מעלה מטה בדיוק פעם אחת . על המרקע נראה מחזור אחד של סינוס זאת , בתנאי שזמן הסריקה של גל שן המסור שווה בדיוק למחזור של אות הסינוס . יש לשים לב לכמה פרמטרים חשובים : א . שן המסור חייבת להיות לינארית לחלוטין רק כך ניתן לבצע כיול מדויק של המרקע ביחידות של זמן . החיוניות של כיול זה אינה מוטלת בספק , מפני שבלעדיו לא נוכל לבצע מדידה מדויקת של אירועים במישור הזמן ( לכן נקראת שן המסור בסיס הזמן time — . ( base ב . התנופה של שן המסור קובעת את מיקום הנקודה במישור המרקע , והשיפוע של שן המסור קובע את מהירות התנועה של קרן האלקטרונים . כלומר , בשן מסור בעלת שיפוע תלול יותר , זמן המעבר של האלומה מקצה אחד של המרקע למשנהו יהיה קצר יותר , ולכן "המשקל" של כל משבצת ( division ) יהיה קטן יותר ; נניח לדוגמה , שערך ( משקל ) כל חלוקה הוא 10 msec ( כלומר ערך מרקע שלם בן 10 משבצות הוא DN ;( l 00 msec השיפוע יגדל פי שניים , אזי ערן מרקע שלם יהיה , 50 msec וערן כל חלוקה יהיה . ( 5 msec / div ) 5 msec מכאן , שמבחינת כיול המרקע , אין משמעות לתדירות של שן המסור , כי אם לשיפוע שלה בלבד . נקודה זו היא אחד מעקרונות הפעולה היסודיים של משקפים . ג . פרק הזמן בין סיום גל שן מסור ועד שמוצא מעגל ההחזקה יורד לאפס ומאפשר התחלת סריקה נקרא , Hold off כאשר חלק מזמן זה הוא זמן החזרה של קרן האלקטרונים לראשית המרקע ( כלומר , זמן הירידה של שן המסור . ( יש לשים לב , כי בזמן n , hold off אלומת האלקטרונים נשארת בצד שמאל של המרקע וממתינה להתחלת שן מסור חדשה . ד . בזמן חזרת הקרן לקצה השמאלי של המרקע לקראת הסריקה הבאה , מערכת בקרת השק"ק שולחת לקרן אות החשכה — ( Blanking ) כדי שעקבות חזרת הקרן לא ייראו על המרקע ויגרמו להפרעה ולבלבול . היחידה האנכית באיור 2 . 3 מופיע מנחת מבוא , שתפקידו לשמור על כיול נכון של החלק האנכי של המרקע . מנחת המבוא נשלט על ידי בקר המסומן על ידי sensitivity ( רגישות , ( ומכויל ביחידות מתח
|
|