|
|
עמוד:38
ג . את סטיית התקן נחשב לפי נוסחה : ( 1-18 ) 1 . 4 . 6 חישוב השגיאה הכוללת של מדירה קביעת שגיאת המדידה בהנחה שהמדידה מבוצעת נכון , הרי שכל תוצאה שנקבל כוללת בתוכה את שלושת המרכיבים הבאים : א . הערך האמיתי של הגודל הנמדד . ב . סכום השגיאות השיטתיות . ג . השגיאה האקראית במדידה מסוימת זו . סכום שני המרכיבים הראשונים הוא בעל ערך קבוע . לעומת זאת , ערכה של השגיאה האקראית עשוי להשתנות ממדידה למדידה , ויש לקבוע אמות מידה להערכתה . רישום תוצאות המדידה ושגיאת המדידה בשני הסעיפים הקודמים ראינו כיצד אפשר להעריך את גודל השגיאה האקראית . כאשר אנו רושמים תוצאת מדידה , עלינו לרשום תמיד גם את הערכת השגיאה . תוצאה שאיגה מלווה בהערכת שגיאה , אינה יכולה להיחשב כתוצאת מדידה , משום שלא ניתן לדעת עד כמה היא מדויקת , ולכן אי אפשי להשתמש בה . ברור שכאשר רושמים תוצאת מדידה של גודל פיסיקלי הנמדד ביחידות , יש לציין גם את היחידות . רישום תוצאה בלא ציון יחידות הוא חסר משמעות . כפי שכבר ציינו , נהוג לסמן AX-2 את השגיאה הכוללת במדידת גודל . X את תוצאת המדידה רושמים בצורה , X + AX בציון היחידות המתאימות . משמעות צורת רישום זו היא , שערכו של הגודל הנמדד נמצא בתחום שבין X-AX לבין . X + AX תחום זה נקרא תחום השגיאה , ורוחבו . 2 AX
|
|