עמוד:13

איך יודעים שבא אביב / דתיה בן דור עמוד 22 שמו של השיר מגדיר במדויק את עניינו : איך יודעים שבא אביב ? שאלה זו גם פותחת כל אחד משני בתי השיר . שורות הבתים מחורזות . בשני הבתים המעטפת זהה ( שתי שורות ראשונות ושלוש אחרונות ) והאמצע משתנה . בבית הראשון נזכרים סימני האביב הקשורים לטבע - מזג האוויר והפריחה , ובבית השני נמנים סימנים הקשורים לחג הפסח . השיר הולחן . כשנכנס אדר / נעמי שמר השיר בן שלושת הבתים מתמקד בפן הקרנבלי של חג הפורים ומתאר את השמחה ברחובות , את ההילולה על ביטוייה האבסורדיים החורגים מן השגרה , תוך שמירה על זיקה למקורות החג וללשון המגילה . לפני הקריאה אפשר לפתוח בשאלה לילדים : מה אנחנו רוצים לראות סביבנו בחג הפורים - מראות רגילים או לא-רגילים ? ( צירוף הסמיכות "לא רגיל" הוא נרדף ל"בלתי רגיל" ו"בלתי מסודר" בשיר גופו ובפעילות האחרונה , ( ולבקש מהילדים להיזכר ב"מראה לא-רגיל" שראו בחגיגות פורים בעבר . השיח יהווה מבוא לתיאורי הילולת פורים בשיר . קריאת השיר השיר השקול והמחורז , הנטוע באווירה של עליזות עד כדי השתטות , הוא הזדמנות מצוינת לעסוק בחריזה : ללמוד את החרוזים בעל פה , או - כשמדובר בעבודה עם תלמידים מתקדמים - לייצר חרוזים חלופיים . קראו את השיר פעם ראשונה , ולפני הקריאה השנייה בקשו מהתלמידים להשלים את השורות שתקטעו לפני הסוף . הילדים ישלימו מזיכרונם בחרוזים מן השיר . כשהתלמידים יענו בחרוזים לא מתאימים או אבסורדיים תיווצר אווירה מבודחת המתאימה לשיר . אפשר להציע לילדים לזהות הקשרים למגילת אסתר או למסורת החג , המופיעים בשיר , כמו "מלך ובידו , "שרביט , "שיכור" "חור , כרפס , "ותכלת "אוזני המן" ו"ומצווה לשמוח כשנכנס . "אדר לאחר הקריאה הפעילות הראשונה מבקשת מהילדים לזהות את מאפייניה של אווירת החג . הפעילות השנייה היא לשונית , ובמרכזה הסומך . " -בלתי" הילדים שכבר התוודעו ל"לא רגיל" יקלטו בקלות את צירוף הסמיכות "בלתי . "רגיל הפעילות השלישית מפנה את הילדים אל דמיונם , ליכולתם לדמות לעצמם את מראות החג ולספר עליהם במליאה או בקבוצה מצומצמת . הנחו את הילדים להתבונן במילת השאלה " למה" שבגוף השאלה , מילה שאחריה נדרשים ביטויים המקדימים הסבר , כמו : כי , מפני ש ... מכיוון ש . ... עמוד 20

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר