|
|
עמוד:12
בשיר שישה בתים , ארבעה מהם שווים באורכם - כל אחד בן 4 שורות ; שני הבתים האחרים , אף שיש בהם יחד 8 שורות , מתחלקים אחרת : 7 שורות בבית הרביעי , שורה אחת בבית החמישי . החריזה בבתים בני 4 השורות סדירה , אבל בבית בן 7 השורות היא כמעט נעלמת , והבית כולו נשמע כמונולוג טיעוני בסגנון דיבורי ולא שירי . השורה הבודדת היא הבית השמיני - סוג של " פאנץ' , "ליין שורת "עוקץ" המעלה חיוך : "לעתים רחוקות אתה פוגש רעם . "נחמד הבית הראשון והאחרון זהים , ומביעים עמדה ילדית בלתי צפויה : " ברקים ורעמים / בליל חרף קר / לא נשמעים תמיד / אותו . "דבר דברים הנשמעים מפיו של דובר ילד , השוכב במיטתו בלילה , עד לשרשרת הברקים והרעמים , קובע עמדה אישית ומודה במידה של איפוק שהרעמים מפחידים אותו . לפני הקריאה בררו עם הילדים את הצירוף "ברקים . "ורעמים למה אומרים את המילים האלה יחד ? קריאת השיר אחרי קריאה ראשונה מבקשים מהילדים לשים לב במיוחד לבית הראשון והאחרון , וקוראים פעם שנייה . שאלו : מה מיוחד בשני בתים אלה ? האם הילדים מסכימים עם הנאמר בהם ? בקשו מהילדים להרחיב את תשובותיהם על פי ניסיונם . שאלו : כמו מה נשמע רעם ? כמו מה נראה הברק ? אפשר לשוחח על הרגש שהילד מזכיר בעקיפין במילים "שלא נעים לשמע , / בעקר אם אתה . "לבד שאלו : למה הילד מתכוון בדיוק ? מה הוא מרגיש ? למה הוא לא אומר בגלוי ? בעבודה עם ילדים קוראים אפשר לבקש שימצאו מילים המתארות את הרעמים והברקים : רחוקים , קרובים , מפחידים , חלש , בינוני , חזק , נחמד . אין צורך להשתמש במושג . "תארים" לאחר הקריאה בזמן זה של השנה רוב הילדים עדיין אינם קוראים , והפעילויות מצוירות . בפעילות הראשונה הילדים מתבקשים לגייס את הניסיון האישי שלהם בנוסף למה ששמעו בשיר , ולתאר בדיבור או בציור את מראה השמיים בליל חורף . הפעילויות השנייה והשלישית מתייחסות לשורה "לעתים רחוקות אתה פוגש רעם . "נחמד הילדים מתבקשים להביע את דעתם על כוונתה , ולהתייחס גם לדרך שבה המלחין יוני רכטר בודד אותה - כמו בשיר המודפס . בסעיף 3 ב כדאי להציג בפני הילדים - אף שאינם קוראים עדיין - את השורה המודפסת , ולהראות שהשורה מופרדת מהבתים שלפניה ואחריה . הפעילות האחרונה נוגעת לתחושות האישיות של הילדים בליל חורף ולתגובותיהם לברקים ולרעמים .
|
|