עמוד:17

אבחון והערכה ההערכה היא תהליך אטי של איסוף מידע עובדתי על התנהגויות של פענוח ושל התנהגויות אורייניות במטרה לפתח פרופיל קורא / ת שיתאר ויפרש התנהגויות אלה . ההערכה משמשת בסיס לתכנון המשך ההוראה-למידה ולהשוואה של ההישגים בפועל להישגים נורמטיביים מצופים . תהליך זה מונחה על-ידי שתי שאלות שעל המורה לברר : " מה הילד / ה יודע / ת , " ? ובעקבות כך : " מה צריך ללמד אותו / ה . " ? תשובות לשאלות אלה יתקבלו רק תוך הידוד ( אינטראקציה ) בין המורה לילדים כחלק מתהליך ההוראה היום-יומי וכחלק מהנעשה בכיתה . הערכה כזאת תתרחש באמצעות פעילויות שהן משמעותיות לחיי הילד / ה בכיתה . ההערכה לא תהיה חד-פעמית או בסוף פרק זמן נתון , אלא מתמשכת ומשולבת בהוראה . איסוף המידע השיטתי יכול להיעשות במגוון כלים , כגון : תצפית , מבדק ( בסוף כל חוברת , ( מבדקים חיצוניים של הערכת הקריאה , ניתוח תוצרים . אם משתמשים במבדקים חיצוניים , יש לשים לב להתאמה בין מטרות המבדק החיצוני והאמצעים שהוא משתמש בהם לבין היכרות התלמידים עם אמצעים אלה בנקודת הזמן הספציפית . למדריך למורה של החוברת הראשונה מצורפים שני מבדקים , דף ריכוז נתונים למבדק ראשון ודף ריכוז נתונים למבדק שני . המבדק הראשון ייערך באמצע החוברת הראשונה , אחרי לימוד האות ל . המבדק השני ייערך בתום החוברת הראשונה . המבדק הוא אישי - מורה מול תלמיד . יש לצלם כל מבדק כמספר התלמידים הנבדקים . אפשר לחזור על כל מבדק כמה פעמים , כדי לעקוב אחר התקדמות התלמיד בהיבטים שונים של רכישת הקריאה . וכיו"ב . התגובה פותחת בהתייחסות אל מה שנאמר קודם וממשיכה בהתייחסות אישית של הדובר . כשהילדים מביעים עמדה אישית על נושא או על סוגיה שהועלתה לדיון כדאי להנחותם לשימוש במבנים , כגון : " אני מסכים / לא מסכים עם יוסי , כי , " ... או " הדעה שלי אחרת ; אני חושב ש , " ... וכיו"ב . מבנים כגון אלה מארגנים את החשיבה - תחילה קביעת העמדה ואחר כך הנמקתה - ומונעים גלישה לפיזור נפש ולדיבור אסוציאטיבי . כשהילדים מספרים על חוויה אישית או על אירוע , כדאי להנחותם לספר על פי רצף האירועים - לפתוח במה שהיה בהתחלה , להיצמד לסדר ההתרחשויות ולסיים בתיאור המצב בסוף ההתרחשות . כדאי להסביר להם שככה הילדים האחרים יוכלו להבין את הסיפור . כדאי להנחות אותם להפריד בין העובדות , כלומר ההתרחשויות , לבין הרגשות שליוו את האירוע במהלכו ובסופו . כדאי להנחות למבנה מארגן כגון " בהתחלה ... אחר כך ... ואז ... בסוף . " ... כמובן , לא תמיד אפשר לכבול את המבעים לדגמים המובנים , ולצד אלה רצוי להפנות את תשומת הלב של הילדים לאפשרות הלגיטימית לגמישות המבעים , על פי הנסיבות . כשהילדים שואלים שאלות על מידע ששמעו , בין אם סיפור אישי ובין אם תוכן אחר , כדאי ללמדם לתכנן את השאלה , למקד אותה בפרט מסוים ולהתאים את מילת השאלה ההולמת , במבנה כמו " אני רוצה לשאול על ; -----ה למה / איפה / כמה / מי וכיו"ב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר