עמוד:151

הפייטנים בספרד מושפעים מהתרבות המוסלמית בעקבות רס"ג השימוש בלשון המקרא לכתיבת שירה היה לאחד המאפיינים של המשוררים היהודים שחיו בספרד . הם ראו בלשון המקרא מאגר חי שאפשר להשתמש בו לצרכים ספרותיים , וידיעתה נחשבה בעיניהם לחלק מהמטען התרבותי של כל יהודי . עם זאת , הם הושפעו גם מהשירה הערבית , שהדגישה את החריזה וחלוקת השיר לבתים . בהשפעת השירה הערבית שנכתבה בלשון הקוראן ושילבה פסוקים ממנו נהגו הפייטנים בספרד לשבץ פסוקים מהמקרא או חלקי פסוקים בשיריהם . הפיוטים שנכתבו בספרד מיעטו לשלב דברי אגדה והלכה ולעומת זאת הם כללו ענייני הגות ומחשבה , ולעתים אף ענייני מדע . תחומים אלו נוספו לשירה בהשפעת התרבות הערבית , אך יש הטוענים כי ההשפעה הייתה בעיקר בצורה ובסגנון ולא בתכנים . המשורר הראשון שאימץ את מאפייני השירה הערבית – ובהם המשקל והחרוז – היה דונש בן לברט . דונש גם היה הראשון שידוע לנו שכתב זמר מיוחד לשבת , ולא פיוט שנועד להיאמר כחלק מהתפילה ( עמ' . ( 151 בעקבות דונש נכתבו פיוטים שלא היו חלק מהתפילה אלא עסקו ביחס שבין האדם לאלוהיו , במצבו של האדם בעולם , ובחולשותיו . לדוגמה הפיוט " אלהי אל תדינני , "כמעלי שכתב רבי יצחק אבן מר שאול , תלמידו של דונש , ובו תיאר את האדם החוטא העומד לפני האל . הפיוט מתפתח בימי הביניים אחד מתחומי היצירה היהודית לדורותיה היה הפיוט – שיר קודש שהחזן שילב בתפילות הציבור בבית הכנסת והתבסס על מדרשי חז"ל . הפיוטים היו מסוגים שונים , לפי מקומם בתפילה , תוכנם או סגנונם . לדוגמה , יוצרות – הפיוטים שלפני ברכת יוצר אור ; סליחות – פיוטים לחודש אלול ; והושענות – פיוטים לכל אחד מימי חג הסוכות . פיוטים נכתבו גם לרגל אירועים משפחתיים : לברית מילה , לחתן ולכלה ולסעודות השבת . הפיוטים הראשונים התפתחו בארץ ישראל במאה החמישית ומשם עבר מרכז הפיוט לאיטליה , ומאוחר יותר למצרים , לבבל , לאשכנז , לספרד ולצפון אפריקה . הוספת הפיוטים לתפילה עוררה מחלוקת , שכן הם נכתבו בשפה קשה להבנה . הפייטנים נטו להשתמש במילים נדירות או חידשו צורות לשוניות – לדוגמה , סע במקום נסע , עש במקום עש ה ; והחליפו בין בנייני הפועל – עבר במקום העביר וכיו"ב . מהפכה מבחינת החריזה , הלשון והתוכן יצר רב סעדיה גאון . רס"ג שילב בפיוטיו חריזה מסורגת ( אב-אב ) ואף כתב פיוטים בלא חריזה – חידוש מהפכני כשלעצמו . חידוש אחר של רס"ג היה כתיבת שירה ששילבה הגות , כגון הספר אשא משלי . הספר כולל פרקי שירה כנגד הקראים ( עמ' ( 135 ונושאים פילוסופיים , לדוגמה חוסר האפשרות לדעת את יום המוות וחוסר הטעם שברדיפה אחרי העושר . הפיוטים של רס"ג שמרו על זיקה ללשון המקרא ועל כללי הדקדוק , אך גם הוא יצר חילופים בין זכר לנקבה או בין משקלים ובניינים . במיוחד העדיף רס"ג את הצורות המוארכות לסוגיהן , שנחשבו אצלו , "מפוארות" כגון "כולמו" במקום כולם וכיו"ב . שירת הקודש ושירת החול

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר