|
|
עמוד:147
שאלות לסיכום הסעיף : ספרות השו"ת ( עמ' ( 147-146 . 1 בחרו אחד מספרי הפסיקה המוצגים בפרק והסבירו מה היה החידוש בו . . 2 הסבירו מדוע ספרות השו"ת נחשבת למקור היסטורי חשוב . . 3 הביאו דוגמה להלכה שאתם נוהגים על פיה וציינו את מקורה באחד מספרי ההלכה המוזכרים בפרק . ספרות השו"ת מתמודדת עם המציאות הכלכלית בשונה מספרי הפסקים , שבהם נכתבה ההלכה באופן עקרוני , ספרות השו"ת דנה במצבים שנוצר בהם פער בין ההלכה הכתובה לבין המציאות ההיסטורית , או קושי לקיים את ההלכה כפי שהיא כתובה במשנה או בתלמוד . הדרך של חכמי ההלכה הייתה לנסות לגשר על הפער בדרכים מגוונות . לעתים הם נקטו גישה שלפיה המציאות שהם חיים בה איננה המציאות שמדובר בה במשנה או בתלמוד ולכן ממילא אין איסור הלכתי . פוסקים אחרים פירשו את ההלכה כך שאין איסור כלל . אחת הדוגמאות לגישות השונות היא באיסור לסחור עם גויים ביום אידם ( עמ' . ( 89 בעלי התוספות ראו שיהודים נוהגים לסחור עם נוצרים אפילו ביום החג עצמו והתירו זאת על סמך הדעה שהנוצרים בזמנם אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה ולכן האיסור לא חל במקרה כזה . סיבות אחרות להתיר את המסחר היו " משום , "איבה כלומר הרצון לקיים יחסים תקינים עם הנוצרים ; וכן התלות הכלכלית של היהודים במסחר עמם . רבנו תם , שבעצמו התפרנס ממתן הלוואות בריבית ומייצור יין , נקט שיטה אחרת להתיר את המסחר : את האיסור " לשאת ולתת עמהם" הוא הבין כאיסור שחל רק על מסחר בכלי פולחן נוצרי , וממילא אין האיסור חל על קשרי מסחר אחרים . מתוך גישה הלכתית זו הוא התיר מתן הלוואות לנוצרים בימי חול המועד , ובעניין יין נסך הוא סבר כי במקום שיש בו הפסד מרובה " התורה חסה על ממונם של . "ישראל התשובות של רבנו תם לא נבעו מרצון להקל – רבנו תם היה משוכנע כי זכה להגיע אל פירושן האמיתי של הסוגיות שעסק בהן ולחשוף את ההיתר הטמון בהן . דוגמה נוספת להתמודדות ההלכה עם המציאות הייתה בנושא הריבית . האמוראים פסקו כי ההיתר לקחת ריבית מגוי הוא רק לתלמיד חכם , וכך פסק גם רבנו חננאל . במאה השתים עשרה , משהפכה ההלוואה בריבית לעיסוק העיקרי של היהודים בארצות הנצרות , פסק הרמב"ן כי היא מותרת לכל אדם " כדי חייו" ] לצורך קיום בסיסי בלבד , ] ואפילו מותר לקחת ריבית בשיעור גבוה יותר " כדי . "להעשיר לפסיקתו של הרמב"ן הצטרף הרשב"א , והוא הסביר את ההיתר בכך שבימיהם כל אדם נחשב לתלמיד חכם , וכן בשל העול הכלכלי . הנחת היסוד שעמדה לנגד עיניהם של הפוסקים הייתה שהיהודים הם " קהל קדוש" הרוצה לשמור על ההלכה , ואם נראה שקיים פער בין המציאות לבין ההלכה יש לבחון מהי ההלכה במקרה זה . במתן ההיתר הם חשו כי הם משמרים את רציפותה של ההלכה ובכך מבטיחים את קיומה .
|
|