|
|
עמוד:131
חינוך הבנות מכוון לתפקידן החברתי לפי ההלכה נשים פטורות ממצוות תלמוד תורה ולכן מוסדות החינוך שהקימה הקהילה נועדו בעיקר לחינוך הבנים . עם זאת , בגניזה הקהירית יש עדויות על בנים ובנות קטנים שלומדים יחד , וכן עדויות ומקורות על כך שבבתי הספר לימדו לא רק מורים אלא גם מורות . חינוך הבנות , הן בארצות הנצרות והן בארצות האסלאם , כלל את הכשרתן למלאכות הבית למשל בישול ותפירה . הן למדו גם את ההלכות שנדרשו לניהול הבית היהודי , כגון הלכות כשרות , הלכות שבת ומועד והלכות אישות . רובן למדו גם לקרוא על מנת שתוכלנה להתפלל , אך כמו בחברת הגברים בימי הביניים , רק מיעוט ידע לכתוב . נשים שידעו לכתוב עסקו לפרנסתן בהעתקת ספרי הלכה – העתקה שלא הייתה רק טכנית , אלא ניכר ממנה שהן הבינו את הסוגיה ההלכתית ושהייתה להן ידיעה כלשהי במקורות היהודיים . משפחות אמידות שכרו לבנות מלמד פרטי בביתן ; ובמשפחות של תלמידי חכמים גם נשים למדו . נשים אלו היו היוצאות מן הכלל ואין להסיק מהן על שאר הנשים , שלא זכו ללמוד . על אחת הנשים , בתו של הגאון רב שמואל בן עלי , ראש ישיבת בגדד למעלה משלושים שנה , מסופר שהייתה מלמדת את הבחורים בישיבה כשהיא מוסתרת מעיניהם מאחורי וילון משום צניעות . כמו כן נזכרות בנותיו של רש"י – יוכבד ומרים – כמי שאפשר להסתמך על עדותן בעניין מנהגים שנהגו בביתן . עדות אחרת היא על אשתו של רבנו תם , נכדו של רש"י , שלאחר פטירתו ביקשו התלמידים ללמוד ממנה . מן המחקר על לימוד בנות לגבי הבנות , נתקיימה בדרך כלל ההנחה מזמן התלמוד , שאין מלמדים אותן תורה וכתב ( כתיבה , ( אך מצאו לפעמים היתר גם להן . למשל , אחד מראשי אשכנז , ר' אליעזר מוורמס מספר שחסיד אחד לימד את בנותיו לכתוב והסביר זאת כך : " אם לא ידעו לכתוב , יצטרכו לבקש ממישהו לכתוב כתבים למשכונות ולמילוות , ויוכלו לבוא לידי מכשולים ; לכן כדאי שידעו לכתוב . "בעצמן ( ח"ה בן-ששון , פרקים בתולדת היהודים בימי הביניים , עמ' ( 200 . 1 מדוע לימד החסיד את בנותיו לכתוב ? . 2 מה אפשר ללמוד מהסבר זה על חיי הנשים באשכנז ? האישה אחראית לגידול הילדים ולחינוכם האימהות הייתה התפקיד המרכזי של האישה בימי הביניים , ולידת ילדים וגידולם מילאו מקום כה מרכזי שעקרות הייתה עילה לגירושים . עם זאת , הפוסקים בימי הביניים קבעו שגם במקרה של עקרות אסור לגרש אישה בעל כורחה או לשאת אישה שנייה בלא הסכמתה . חשיבות הילודה התבטאה גם בכך שנשים רבות שימשו מיילדות . המיילדת סייעה ליולדת הן במהלך הלידה והן לאחר מכן בטיפול בתינוק ובהחלמה מהלידה . האם , ולא מינקת מקצועית , היא שבדרך כלל היניקה את התינוקות וטיפלה בילדים . עד גיל חמש או שש בילו הילדים את מרבית זמנם בבית , וגם כשיצאו מתחומיו הם לוו בהוריהם . הילדים נלוו לאימהות בצאתן לקניות בשווקים ולאבות בבית הכנסת . בכמה מכתבים מהגניזה הקהירית ( עמ' ( 78 האבות מבקשים שילדיהם לא ישחקו ברחובות אלא ילמדו תורה .
|
|