עמוד:110

הנהגה מקומית מתפתחת בארצות האסלאם עד המאה האחת עשרה כל הקהילות בארצות האסלאם היו כפופות לאחד ממוסדות ההנהגה המרכזית : לראש הגולה ( עמ' , ( 76 לישיבות בבל ( עמ' ( 79 או לישיבה בארץ ישראל ( עמ' . ( 80 ככל שהארץ הייתה רחוקה יותר מבחינה גאוגרפית , כך כפיפותה של הקהילה המקומית להנהגה המרכזית בבבל או בארץ ישראל הייתה רופפת יותר . תלמידי חכמים שותפים בהנהגת הקהילות באשכנז בראש הקהילות באשכנז עמדו תלמידי חכמים , שהיו גם סוחרים עשירים שהשליטים הזמינו להתיישב במקום ( עמ' . ( 54 הם נקראו זקנים , חשובים או טובי העיר , והנהגתם ינקה מגדולתם בתורה . רבים מהם עמדו בראש ישיבה או נודעו בהיותם פייטנים או חזנים . לדוגמה , בראש קהילת מגנצא עמדו בני משפחת קלונימוס , שהיגרה לגרמניה מלוקא שבאיטליה , כנראה בראשית המאה העשירית . רבים מבני המשפחה היו תלמידי חכמים , פייטנים , חזנים ומקובלים , והם נודעו בהשפעתם על היצירה הרוחנית באשכנז . אחד מהם , רבי יהודה בן רבי קלונימוס ראש הישיבה בעיר שפייר , קיבל בשנת 1090 פריווילגיה מידי הקיסר היינריך הרביעי שהתירה לו להתיישב במקום והעניקה ליהודים חופש מסחר בכל רחבי הקיסרות . פריווילגיה אחרת ניתנה באותה השנה ליהודי העיר וורמס על שמו של רבנו שלמה , כנראה רבי שלמה בן רבי שמשון – פוסק הלכה במאה האחת עשרה ומההרוגים בגזרות תתנ"ו ( עמ' . ( 60 מנהיגי הקהילות באשכנז עסקו בתיקון תקנות ושימשו דיינים בבתי הדין . לצדם פעלו פרנסים , שנבחרו באשכנז על ידי הציבור ועסקו בעיקר בקביעת שיעורי המסים . בערים גדולות היו לפעמים שבעה–עשרה פרנסים , ובראשם עמד ראש הפרנסים . הנהגת הקהילות מצבה בבית הקברות במיינץ ) מגנצא (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר