|
|
עמוד:99
בארצות האסלאם תגובתם של יהודים שעמדו בפני הבררה בין אסלאם למוות הייתה שונה . לדוגמה , בתקופת שלטונם של המווחידון היו יהודים , ובהם משפחתו של הרמב"ם , שהעדיפו לברוח , והיו גם יהודים שבחרו למות על קידוש השם – אולם רבים , כולל מנהיגי הקהילות , בחרו באסלאם . יש המסבירים את ההבדל בתגובותיהם של היהודים בכך שהמרת הדת לאסלאם לא נתפסה בעיני היהודים מעשה חמור כמו המרה לנצרות . הגאונים וכן הרמב"ם פסקו שהאסלאם איננו עבודה זרה , שכן כדי להיחשב למוסלמי אדם לא נדרש לעשות מעשה , כמו טבילה , אלא די באמירת העדות – " אין אל מבלעדי אללה ומוחמד הוא . "שליחו הסבר אחר להבדל בתגובה של היהודים בארצות האסלאם הוא ההבדל ביחס של שתי הדתות להתנהגות של מאמיניהן בשעת רדיפות : לפי התפיסה המוסלמית , בשעת סכנה יש לנקוט מידת זהירות עד יעבור זעם ; ואילו בנצרות הקרבת הנפש היא עדות לאמיתות האמונה . אל מול ערך זה העמידו היהודים את נכונותם למות על קידוש השם . תעודה גזרות תתנ"ו , רבי שלמה בן רבי שמעון , 1140 בערך כי לפי שעה הרגו אותנו האויבים [ ... ] ונהיה חיים וקיימים , נפשותינו בגן עדן באספקלריה ] מראה [ המאירה הגדולה לעולמי עד , ויאמרו בלב שלם ובנפש חפצה : סוף דבר אין להרהר אחר מידת הקב"ה וברוך שמו שנתן לנו תורתו וציווה להמיתנו ולהרוג אותנו על ייחוד שמו הקדוש . אשרינו אם נעשה רצונו , ואשרי כל מי שנהרג ונשחט וימות על ייחוד שמו , והוא מזומן לעולם הבא וישב במחיצה אחת עם הצדיקים רבי עקיבא וחבריו יסוד עולם הנהרגים על שמו , ולא עוד אלא שנתחלף לו עולם חשך בעולם אורה , ועולם של צרה בעולם שמחה ועולם עובר בעולם קיים לעד ולנצח . ( א"מ הברמן , ספר גזירות אשכנז וצרפת , עמ' לא ) . 1 כיצד רבי שלמה בן רבי שמעון מסביר את מצוות קידוש השם ? מן המחקר קידוש השם בקבלת דת זרה הכרח הוא שהממיר את דתו יתגבר קודם על מעצורים נפשיים כלפי סמלי הדת , שהוא לא נתחנך עליהם מראשית ילדותו [ ... ] אפילו לא היתה הדת היהודית אוסרת איסור חמור על מתן דמות לאלוהות , היה היהודי סולד מן הפסלים הנוצריים , באשר לא היה לו חלק , לא שכלי ולא רגשי , בחוויות אשר אצלו משמעות לפסלים בעיני עובדיהם . [ ... ] ואף-על-פי-כן אין הרתיעה מפני העולם הזר של הנצרות הסבר מספיק למעשה של קידוש-השם . כוונת מקדשי השם היתה גם לשם מילוי תפקיד על דרך החיוב : הם ביקשו להעיד עדות לאמיתות דתם [ ... ] בסיפורים על מותם הודגש חזור והדגש שהמעשה " נעשה לעיני , "השמש " לעין כל . "העולם מעשה מסירות-הנפש אינו נעשה בין אדם למקום בלבד , או בקרב עדת עובדי-השם בינם לבין עצמם . [ ... ] הכוונה הייתה להעמיד את הנוצרים על אמיתות הדת היהודית . אולי לא הפליגו לקוות שבעקבות העדות הזאת יקבלו נוצרים את הדת היהודית , אך ודאי שקיוו , כי הנוצרים יודו בטעותם וברשעתם שהביאה אותם להתנכל לנושאיה של דת האמת . ( יעקב כ"ץ , בין יהודים לגויים , עמ' ( 96 , 33 . 1 מה היה יחסם של היהודים לנצרות ? . 2 כיצד השפיע היחס לנצרות על היהודים באשכנז שבחרו למות על קידוש השם ומה הייתה מטרתם במעשה זה ?
|
|