|
|
עמוד:89
שמירת המצוות – ערך מחייב בחברה היהודית הזהות של היהודים בימי הביניים הייתה מבוססת על השייכות לקהילה ועל קיום המצוות . בפרשנות לתנ"ך ובפיוטים באה לידי ביטוי התפיסה שה' בחר ביהודים להיות לו לעם בזכות נכונותם לקיים מצוות . מנהגים וחגים עיצבו את התודעה של היהודים שהם העם הנבחר , וזיכרון הנסים שנעשו לעם בעבר טיפחו את התקווה לגאולה בעתיד . האמונה של היהודים שהם העם הנבחר וההלכות שאסרו על נישואים עם לא-יהודים מנעו את ההתבוללות של היהודים בחברת הרוב . הלכות , כגון איסור לשתות יין נסך , ודיני כשרות הגבילו את הקשרים החברתיים . הגבלות הלכתיות חלו גם בתחום הכלכלי : בארצות הנצרות נאסר המסחר בחפצים שיוחסה להם משמעות דתית , כגון גביע יין שמשתמשים בו בכנסייה . כמו כן היה אסור לסחור בימי חג נוצריים , שנקראו יום אידם . גם האיסור הכתוב בתורה על הלוואת כספים בריבית ליהודים וההיתר להלוות ללא-יהודים הדגישו את השוני הדתי בין היהודים לסביבתם . מצד אחר היו הלכות שחיזקו את קשרי האחווה בין היהודים : בארצות האסלאם יהודי שביקש למכור את אדמתו לא היה חייב לתת זכות קדימה למוסלמי שהייתה לו קרקע סמוכה , בעוד מתן זכות קדימה כזו ליהודי נחשבה למעשה ישר וטוב ; ובכל קהילה הייתה קופת צדקה ומוסדות חסד שתמכו בעניים ( עמ' . ( 120 כאשר התעורר קושי לקיים את המצוות במציאות החברתית והכלכלית בימי הביניים ניסו פוסקי ההלכה להתמודד עמו . הם התבססו על שינויים שחלו במשך השנים באמונותיהם של הנוצרים ושל המוסלמים ובהתנהגותם כדי להקל בהגבלות ההלכתיות על הקשרים אתם . לדוגמה , רבי מנחם המאירי ( 1315–1249 ) מקטלוניה פסק שבימיו לא חל איסור על מסחר עם נוצרים ביום אידם , מפני שאינם נחשבים לעובדי עבודה זרה וכן משום שיש לשמור אתם על יחסים תקינים ( בית הבחירה , על מסכת עבודה זרה , פרק ראשון . ( יין נסך – בתורה יין נסך הוא יין שניסך גוי לעבודה זרה , כלומר השתמש בו במסגרת הפולחן הדתי . יין נסך אסור בשתייה וגם בהנאה . חכמים הרחיבו את האיסור גם ל"סתם יינם" – כלומר לכל יין של גוי , וכן ליין שגוי רק נגע בו . יום אידם – כינוי ליום חג של נוצרים . איסור המסחר עם נוצרים ביום חגם נומק בחשש שהסחורה תסייע לנוצרי לחגוג את החג או שהנוצרי יודה לאלוהיו על הצלחתו הכלכלית . במשנה יש מחלוקת בין התנאים אם להרחיב את האיסור לסחור ביום אידם גם לשלושת הימים שאחרי החג או לצמצם את היקף האיסור – רק ליום עצמו , רק לסחורות מסוימות , או רק לחגים מסוימים . כבר בתקופת האמוראים צומצם האיסור ליום החג עצמו . המשכיות קיומם של החיים היהודיים פרק 9 אתגרי הקיום של היהודים בימי הביניים החברה היהודית בימי הביניים הייתה מחויבת להלכה וראתה בלימוד התורה ערך מרכזי . בצד השמירה על הזהות היהודית היא קיימה קשרים עם החברה הלא-יהודית . מה היו האתגרים שהתמודדו אתם היהודים בשמירה על זהותם ? מה דומה ומה שונה בין דרכי ההתמודדות של היהודים עם אתגרים אלו בעולם הנצרות לבין דרכי התמודדותם בעולם האסלאם ?
|
|