הצלבנים פורעים ביהודים

עמוד:60

הצלבנים פורעים ביהודים זרותם של היהודים בערים , היותם מחוץ לשיטה הפאודלית בכפרים והעיקרון הדתי שהתנה את קיומם בארצות הנצרות בהשפלתם ערערו את מעמדם – והפגיעות בהם , בנפש וברכוש , תכפו . עם התגברות הקנאות הדתית בתקופת מסעות הצלב ( עמ' ( 16 הועמדו היהודים בקהילות היהודיות בצרפת ובגרמניה בפני הבררה : להתנצר או למות . הפרעות החלו 1096-ב בעיר רואן שבצרפת , אך זה היה המקרה היחיד של פרעות ביהודים מחוץ לגרמניה . יהודי רואן מיהרו להזהיר את אחיהם היהודים בקהילות שבעמק הריינוס , והם במצוקתם פנו אל הקיסר היינריך הרביעי בבקשה שיגן עליהם . הקיסר , שחשש כי הפרעות ביהודים יערערו את שלטונו , ציווה על השליטים בממלכתו להגן על היהודים . במקומות אחדים ניסו הבישופים ואנשי העיר למנוע את הפרעות . יהודי שפייר , רובם ככולם , ניצלו בעזרת הבישוף , שהגן עליהם כפי שהתחייב בפריווילגיה ; ובקלן דאג הבישוף לפזר את היהודים בעיירות מחוץ לעיר – אך הפורעים השיגו אותם והרגום . לעומת זאת היו ערים שתושביהן פתחו את שערי העיר לפורעים ואף הצטרפו אליהם . לדוגמה , בוורמס הצטרפו התושבים לצלבנים והרגו מאות יהודים שסירבו להיטבל לנצרות . גם במיינץ פתחו תושבי העיר את השערים בפני הצלבנים . הבישוף , שהחביא את היהודים בביתו , נאלץ בעצמו לברוח מפני הצלבנים , וכאלף יהודים נרצחו . האירועים בתקופת מסעות הצלב נקראים במקורות היהודים בשם גזרות תתנ"ו ( שנת , ( 1096 והשפעתם הייתה גדולה לא רק על בני הדור אלא על דורות רבים לאחר מכן . בכרוניקות – דיווחים על האירועים לפי סדר התרחשותם – ובקינות – שירי אבל על חורבן וצרה – תיארו בני הדור את הפרעות וחיברו תפילות מיוחדות לזכר ההרוגים . בבתי הכנסת בקהילות שנפגעו הוקראו במשך מאות שנים לאחר מכן רשימות מפורטות של ההרוגים , ושמותיהם נכתבו בספרי זיכרון . יש חוקרים הרואים במסע הצלב הראשון נקודת מפנה בתנאי הקיום של היהודים באירופה . לדעתם , לאחר המסע החלה תקופה של ירידה במעמדם הפוליטי והביטחוני של היהודים , וזכויות היתר שהם נהנו מהן עד שנת 1096 בוטלו . היהודים חדלו לעסוק במסחר , נאלצו לשלם מסים רבים וסבלו פרעות ורדיפות שבמהלכן נהרגו אלפי יהודים . לעומתם חוקרים אחרים טוענים שבמסע הצלב הראשון היהודים נפגעו , אך מעמדם לא השתנה . בעקבות הפרעות הגבירו השליטים את מעורבותם במתן חסות ליהודים , וגם הכנסייה לא שינתה את עמדתה העקרונית , שהיהודים חייבים להמשיך להתקיים בקרב הנוצרים , אם כי מתוך שעבוד והשפלה . בתי הכנסת שנפגעו בצרפת ובגרמניה נבנו מחדש , והמרכזים ללימוד תורה משכו אליהם תלמידים . יתר על כן , מבחינה רוחנית התקופה שלאחר גזרות תתנ"ו נחשבת לתקופת פריחה תרבותית של היהודים בקהילות שבאזור הריינוס , והשינוי לרעה במצבם של היהודים התרחש מאוחר יותר . דף מתוך ספר זיכרון של קהילת פרנקפורט

קודם  |  הבא