|
|
עמוד:58
היהודים מתיישבים באזור הריינוס בימי הביניים היהודים ישבו באזורים שסביב הים התיכון : באסיה הקטנה , באיטליה , בדרום צרפת ובספרד – בדרך כלל בערים העתיקות שייסדו הרומאים לאורכם של נתיבי הנהרות ודרכי המסחר . במאות השמינית והתשיעית החלו יהודים להתיישב גם בצפון אירופה , בעיקר בשני מרכזים : המרכז הראשון באזור הנהרות ריינוס ורון , שכלל את הקהילות בערים שפייר , וורמס ומיינץ המכונות בקיצור בשם קהילות שו"ם , וכן את הקהילות בערים קלן , טרייר ובון ; המרכז השני נוסד מאוחר יותר והוא כלל את הקהילות בערים מגדבורג , האלה , המלן ומרסבורג . רוב הקהילות נוסדו בערים שבראשן עמדו בישופים וארכיבישופים . ערים אלו המשיכו להתקיים גם לאחר נפילת האימפריה הרומית , וחומותיהן שימשו מקלט בעת מלחמות . היישובים היהודיים באזורים אלו מכונים במקורות היהודיים בשם אשכנז – שם שכלל מאוחר יותר גם את היישובים היהודיים בצפון צרפת . בתחילה הקהילות באשכנז היו קטנות ומנו עשרות יהודים בלבד . בראשן עמדו תלמידי חכמים , שהיו גם סוחרים אמידים והגיעו לעיר לאחר שהבישוף הזמין אותם לפתח אותה . בתמורה הם קיבלו ממנו פריווילגיה שהתירה להם להקים מוסדות יהודיים והבטיחה להם הגנה ( עמ' . ( 54 בהדרגה גדלו הקהילות , ולקראת סוף המאה האחת עשרה הן מנו כעשרים–עשרים וחמישה אלף יהודים . מהכרה בקהילה היהודית לפגיעות ביהודים פרק 6 היהודים באירופה הנוצרית – מקיום נסבל לגירוש למרות התפיסה הדתית המאפשרת ליהודים קיום מושפל אך נסבל , ובניגוד להגנה שהבטיחו להם השליטים , היהודים באירופה הנוצרית נאלצו להתמודד עם גילויים של אי-סובלנות . מה היו הגורמים למצב של היהודים באירופה הנוצרית ? כיצד הם באו לידי ביטוי בימי הביניים ? העיר מיינץ ( מגנצא , ( גרמניה , סוף המאה התשע עשרה
|
|