|
|
עמוד:31
הח'ליפים מעניקים לכיבושים מעמד דתי הח'ליפים הראשונים ניהלו מלחמות להשלטת האסלאם וכבשו שטחים נרחבים באסיה , באפריקה ובאירופה . בעקבות הכיבושים התפתחה במאה השמינית תפיסה מוסלמית שחילקה את העולם לשני סוגים של אזורים : באזור המכונה דאר אל-אסלאם ( בית האסלאם ) השלטון נמצא בידי שליט מוסלמי והחוק המוסלמי חל בו ; כל שאר האזורים , שבהם אין שלטון מוסלמי , נקראים דאר אל-חרב ( בית המלחמה . ( לפי הקוראן השליטה של האסלאם באזורים אלו תושג בתעמולה דתית או במלחמה . המלחמה למען מטרה זו נקראת ג'יהאד , ולפי האמונה המוסלמית לוחם שנהרג במהלכה הוא שהיד ( קדוש ) ויזכה להיכנס לגן עדן . מטרת הג'יהאד היא העברת האזור למעמד של דאר אל-אסלאם , ולא אסלום בכפייה של תושביו . החלוקה של העולם לאזורים נועדה לקבוע היכן מותר למוסלמים להתיישב . רוב חכמי ההלכה המוסלמים סברו שאסור להתיישב במקום שבו השלטון לא התחייב להעניק למוסלמים חופש דת וביטחון אישי וכלכלי . דאר אל-אסלאם הוגדר מקום שבו המוסלמים נהנים מזכויות אלו . לפי דעה אחרת דאר אל-אסלאם הוא אזור שבו חלים חוקי ההלכה המוסלמית – בדרך כלל אזורים שהיו תחת שלטון מוסלמי . עם זה , מהמאה העשירית הכירו חכמי ההלכה המוסלמים באפשרות שגם מקום שבו השלטון איננו מוסלמי ייחשב לדאר אל-אסלאם . ג'יהאד – מאמץ שנעשה לטובת האסלאם . בתקופת מוחמד פירוש המושג היה מאבק פנימי-אישי נגד הרהורי כפירה ומאבק משפטי להסדרת ענייני הקהילה המוסלמית . לאחר מותו הפך המושג שם נרדף להפצת האסלאם בדרך של כיבושים או מסחר . יש הרואים בג'יהאד חובה המוטלת על כל יחיד , ויש הטוענים שהג'יהאד הוא חובה המוטלת על השלטון המוסלמי . המעמד הדתי של הכיבושים והיחס למיעוטים דתיים לוחמים מוסלמים כובשים את חצי האי האיברי , איור לכתב יד מן המאה הארבע עשרה
|
|