|
עמוד:12
שאלות לסיכום הסעיף התפשטות הנצרות והתגבשות מוסדותיה ( עמ' ( 12-7 . 1 א' לימור טוענת שפאולוס הוא האיש שהפנה את המאמץ המיסיונרי של הנצרות מן היהודים אל הגויים ( בין יהודים לנוצרים , כרך א , עמ' . ( 59 א . מה הייתה החלטתו של פאולוס ? כיצד השפיעה על דמותה של הנצרות ? ב . הרמב"ם פסק : "הנוצרים – עובדי עבודה זרה הן" ( משנה תורה , הלכות מאכלות אסורות יא , ז . ( על אילו יסודות של הנצרות פסיקה זו מתבססת ? . 2 מה היו התפקידים שמילאו הנזירים והמנזרים בחברה הנוצרית ? מיינו אותם לתחומי חיים שונים . . 3 שרטטו תרשים המדגים את המבנה הארגוני של הכנסייה הקתולית ואת בעלי התפקידים בה . סקרמנטים – מקור המושג במילה הלטינית sacramentum ( ברית , שבועה , ( ומשמעותו טקס שיש לו תוקף מקודש . במאה השלוש עשרה נקבעו שבעה סקרמנטים : . 1 טבילה , שבאמצעותה המאמין מצטרף לכנסייה ; . 2 קונפירמציה , שבה האדם מאשר בפומבי את רצונו להצטרף לכנסייה ; . 3 אוכריסטייה – הסעודה בזמן המיסה , שבה אוכלים את הלחם ושותים את היין , ההופכים לגופו של ישו ולדמו ; . 4 נישואים , שנחשבים לטקס בלתי הפיך שאי-אפשר להתיר ; . 5 וידוי לפני הכומר , שמעניק מחילה ; . 6 הסמכה של כוהן דת שמעניקה לו את הסמכות לבצע את הסקרמנטים ; . 7 משיחה בשמן לפני המוות . הנצרות מגבשת מוסדות , אמונות וטקסים במהלך התבססותה של הנצרות התגבשו בה מוסדות ותפקידים , ובראשם הכנסייה . למושג כנסייה יש משמעות של מבנה בו מתכנסים הנוצרים לתפילה ולקיום הטקסים הדתיים וגם של קהילה של כל המאמינים בישו . הכנסייה נחשבת למייצגת של ישו , תפקידה לתווך בין האל לבין המאמינים , והיא מגדירה את עצמה כנסייה קתולית – כלל-עולמית . הכנסייה היא ארגון מדורג , והדרגה הגבוהה ביותר בו היא האפיפיור ( מהמילה הלטינית , papa שפירושה אב . ( מהמאה השתים עשרה נתפס האפיפיור כממלא המקום של ישו . דרגה מתחתיו עומד ארכיבישוף , האחראי על כל הבישופים במחוז . בידי הבישוף ( מהמילה היוונית , episcopus שפירושה משגיח ) נתונות סמכויות ההוראה והשיפוט והוא נחשב ליורש של השליחים . בדרגה נמוכה מדרגתו של הבישוף עומד הכומר , הממונה על הטקסים הדתיים בכנסייה . עם התפשטות הנצרות התגבשו בה גם אמונות וטקסים . כמה מהם היו תוצאה של התפשטות הנצרות בקרב עובדי האלילים ( עמ' . ( 10 לדוגמה , המעמד המיוחד של יום ראשון – שבתרבות האלילית היה יומו של אל השמש , והחל מהמאה הרביעית היה ליום המנוחה הרשמי והיום שבו מתקיימים הטקסים בכנסייה . במאה הרביעית התקבל גם נוסח מוסכם של הצהרת האמונה בישו . הנוסח כולל את האמונה בישו ובהיותו בן האלוהים שבחר למות על הצלב כדי לכפר על חטאיהם של בני האדם , וכן את האמונה שישו קם לתחייה ביום השלישי למותו ושבאחרית הימים הוא יקום לתחייה וישוב למלוך על בני האדם . הנוסח היה מקור לחילוקי דעות בין קבוצות נוצריות ובמהלך ימי הביניים חלו בו שינויים . הצהרת האמונה בישו כוללת גם את האמונה שהכנסייה מחזיקה בידיעה בלעדית של האמת הנוצרית – אמת המצויה בכתבי הקודש , ורק לכנסייה יש הסמכות לפרש אותם . נוסף על כך הכנסייה נחשבת למוסד היחיד המסוגל להושיע את המאמינים , וזאת באמצעות טקסים מקודשים המכונים סקרמנטים . אחד הסקרמנטים , הטבילה , נקבע לזכר הטבילה של ישו בנהר הירדן . הטבילה מסמלת את ההצטרפות לנצרות , והיא טקס בלתי הפיך . לפי הכנסייה , אדם איננו יכול להיות נוצרי בלא טבילה ; ואחרי שהוטבל , אפילו בכפייה , הוא איננו יכול לעזוב את הנצרות .
|
|