|
|
עמוד:292
מדוע אם כן אין אפשרות ליצור במציאות אות ריבועי מושלם ? תווכי תקשורת יכולים להעביר רק תחום תדרים סופי . קוראים לאוסף התדרים שתווך נתון יכול להעביר בשם רוחב הפס של התווך . למשל , תווך שרוחב הפס שלו הוא 1 kHz לא יעביר רכיבי תדר שתדירותם גבוהה . l kHz-n כאשר רוחב הפס מוגבל , חלק מהספקטרום של האות אינו מועבר , לכן האות המתקבל אינו אות ריבועי מושלם . עם זאת עדיין ייתכן שהמקלט יוכל לפענח את המידע באופן נאמן . למשל באיור , 6 . 7 האותות בחלקים א ו-ב הם אותות ריבועיים , "מעוותים" אבל הם מספיק קרובים לאות בחלק ג של האיור , וסביר שהמקלט יוכל להבחין בין 0 בינרי 1-ל בינרי . ככל שמגדילים את רוחב הפס של התווך , אפשר להתקרב יותר אל האות הריבועי המייצג ככל שמגדילים את רוחב הפס של התווך , אפשר להתקרב יותר אל האות הריבועי המייצג את המידע במקור , ואז גם המקלט יכול לפענח ביתר קלות את המידע המשודר ( גם כאשר יש שיבושים בשידור . ( הגדלת קצב השידור פירושה הקטנת משך הזמן לשידור סיבית . למשל : בקצב של 1 K סל"ש - משך השידור לסיבית הוא מילישנייה , ואילו בקצב שידור של 1 M סל"ש - משך השידור לסיבית הוא מיקרושנייה אחת . כאשר משך שידור סיבית הוא קצר , נדרשים רכיבי תדר גבוהים יותר כדי לפענח בהצלחה את ערך הסיבית - כלומר , נדרש רוחב פס גדול יותר לתווך . משום כך , רוחב פס גדול יותר מאפשר קצב העברת נתונים גבוה יותר . איור 6 . 8 ממחיש זאת על-ידי הצגת סדרה של אותות מחזוריים , המתקבלים משידור אות המייצג קצב שידור של 1 K סל"ש , בתווכיס שונים שרוחב הפס שלהם הולך וגדל . בחלקו העליון של האיור מוצג אות בינרי , המייצג קצב שידור של 1 K סל"ש ( משך השידור לסיבית הוא מילישנייה . ( מתחת לאות הבינרי מוצגים ארבעת האותות המתקבלים כאשר משדרים אות בינרי זה לתווכי תקשורת שונים . אפשר לראות שבתווך שרוחב הפס שלו , 250 Hz אין הבחנה מספיק טובה בין 0 . 1-ל אס אות כזה ישובש , ייתכן שלא יהיה אפשר לפענח אותו בהצלחה . לעומת זאת האותות המשודרים בתווכיס שרוחב הפס שלהם גדול יותר , מזכירים בצורתם את האות הריבועי המקורי , וברור שקל הרבה יותר לפענחם ( גם אם יחולו בהם שיבושים קלים . ( האות התחתון ( רוחב פס nnn ( 2000 Hz למדי לאות הריבועי המקורי .
|
|