|
|
עמוד:272
אולם , ברשתות תקשורת הבעיה סבוכה יותר , מפני שיש בהן ערוץ תקשורת אחד ויחיד , שבאמצעותו צריך לתאם בין השידורים וגם לשדר מידע . דוגמה לקיום ערוץ תקשורת אחד בשיחה בין אנשים היא "שיחת ועידה" בטלפון , שיחה שבה משוחחים בטלפון כמה אנשים . ערוץ התקשורת היחיד שקיים הוא ערוץ הדיבור והשמיעה , ובאמצעותו צריך לתאם את הדיבור של כל אחד מהמשתתפים וגם לאפשר לכל אחד מהם לומר את דבריו . לדוגמה ו לאחר שאחד מן המשתתפים סיים לדבר , ייתכן שכמה משתתפים אחרים יתחילו לדבר יחד , ודבריהם לא יובנו . כל המשתתפים , המסתמכים על ערוץ אחד בלבד - לדיבור ולשמיעה - צריכים עתה , בדרך כלשהי , לקבוע מיהו המשתתף הבא שיוכל לדבר לבדו ללא הפרעה . תחנות ברשת מקומית משדרות על-פי "פרוטוקול גישה לערוץ . '' פרוטוקול כזה הוא שם כולל לאוסף של כללים , שלפיהם התחנות קובעות מתי כל אחת מהן תשדר . הפרוטוקולים של הגישה לערוץ שנקראים ו , Medium Access Control - MAC שייכים לתת-שכבה של שכבת הערוץ , כפי שמתואר באיור . 5 . 5 התת-שכבה העליונה של שכבת הערוץ , , ( Logical Link Control ) LLC אחראית להעברה אמינה של מידע . התת-השכבה התחתונה , , MAC כוללת פרוטוקולים לבקרת הגישה לערוץ . קיימים סוגים רבים של פרוטוקולים כאלו . בכל תחנה נתונה הקשורה לרשת מקומית מיושם פרוטוקול אחד בלבד , ובכל התחנות הקשורות לאותה רשת מיושם אותו פרוטוקול . יש שני סוגים עיקריים של פרוטוקולים לבקרת הגישה לערוץ משותף : . 1 פרוטוקולים המבצעים הקצאה קבועה של זמני שידור . 2 ; פרוטוקולים המבצעים הקצאה דינמית משתנה . שני הסוגים מוסברים להלן ומוצגים באיור . 5 . 6 איור 5 . 5 המיקום של התת-שכבה לבקרת הגישה לערוץ במודל השכבות
|
|