עמוד:200

ומחשב ברשת . מסיבה זו הפרוטוקולים של שכבת הרשת הם מהמורכבים ביותר במחסנית הפרוטוקולים . כאשר שכבת הרשת של הצד השולח מקבלת מקטע משכבת התובלה , היא צריכה להעביר אותו למחשב היעד . לשם כך שכבת הרשת מכניסה את המקטע למנה , ושולחת אותה לנתב הקרוב . שכבת הרשת של הנתב מקבלת את המנה בוחנת אותה ואז מעבירה אותה הלאה . פעולה זו נקראת באנגלית , forward כלומר '' , "העברה "שליחה אל" או "דחיפה . "קדימה כל נתב ברשת מחובר לכמה נתבים אחרים ועליו להחליט לאיזה מהם עליו להעביר את המנה . החלטה זו היא החלטת ניתוב . ( routing ) נושא הניתוב הוא אחד הנושאים החשובים של שכבת הרשת , במהלך השנים פותחו אלגוריתמים אחדים לניתוב מנות ברשת . בהמשך הפרק נדון בקצרה בנושא זה . איור 4 . 2 מתאר חמישה צמתי מיתוג מתוך רשת תקשורת . חלק א של האיור מתאר את הצמתים והתחנות באופן סכמטי , חלק ב מתאר את השכבות הממומשות בכל מחשב קצה או צומת , וכן את המסלול שבו מועבר המקטע משכבת התובלה השולחת לשכבת התובלה המקבלת . העברת המקטע נעשית לפי השלבים האלה 1 . 1 שכבת התובלה השולחת מעבירה לשכבת הרשת מקטע לשידור . . 2 שכבת הרשת השולחת מוסיפה למקטע כותרת ויוצרת מנה ( או מברק ) לשידור . המנה מועברת לשכבת הערוץ , זו יוצרת מסגרת ומעבירה אותה לשכבה הפיזית לשידור . . 3 השכבה הפיזית של צומת A קולטת את המסגרת ומעבירה אותה לשכבת הערוץ של הצומת . שכבת הערוץ בודקת אם המסגרת נקלטה ללא שיבוש , ואם המסגרת אכן תקינה , היא מסירה את הכותרת ואת הסיומת של שכבת הערוץ , ומעבירה את המנה המתאימה לשכבת הרשת של הצומת ( אחרת היא תדרוש מהשולח לשדר את המסגרת שוב . ( . 4 לצומת A שני קווי יציאה . שכבת הרשת של הצומת בוחנת אפוא את יעד המנה , ומחליטה לשלוח את המנה לצומת B ( בהמשך כשנדון בניתוב , נתאר כיצד מבוצעת החלטה זו . ( שכבת הרשת של הצומת מעבירה את המנה לתהליך של שכבת הערוץ שמנהל את העברת הנתונים בערוץ שבין צומת A לצומת . B תהליך זה יוצר מסגרת ומעביר אותה לשידור באמצעות השכבה הפיזית .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר