עמוד:167

מסוגל לאחסן מנות באופן זמני , לכן הוא נאלץ להתעלם ממנות המתקבלות אחרי מנה משובשת . כדי לשמור על הסדר בשיטה זו דרוש שידור חוזר של כל המנות שהתקבלו אחרי המנה ששובשה . לפיכך , נצילות הערוץ של חזרה-אחורנית נופלת מזו של חזרה-סלקטיבית . יש אפוא יחסי קח-ותן ( trade off ) בין נצילות הערוץ ובין כמות הזיכרון הנדרשת בכל אחת מן השיטות . בקרת זרימה בפרוטוקולי שידור ברצף בפרוטוקולי עצור-והמתן בקרת הזרימה מושגת על-ידי ההמתנה של השולח לאישור המנה האחרונה ששלח , לפני שהוא שולח את המנה הבאה . כך מובטח שהשולח לא יציף את המקבל במנות . אולם בפרוטוקולי שידור ברצף , השולח משדר מנות ברצף , ויש לבקר את קצב השידור כדי שלא יעלה על קצב הקליטה . הפתרון המקובל לבקרת זרימה בשידור ברצף , הוא להגביל את המספר המרבי של המנות שהשולח יכול לשלוח , בלי לקבל בעבורן אישור . כדי לבצע זאת , מגבילים את גודלה של רשימת השליחה למספר נתון של מנות . מספרי המנות צריכים להיכתב בתוך כותרת המנה ולכן מחליטים על רוחב שדה המספור . נסמן את מספר הסיביות בשדה המספור ב-וו . אזי n מספר המנות המרבי ברשימת השליחה יוגבל ל . 2 = K . מספרי המנות הם בתחום , 0 .. K-1 וכאשר מוסיפים 1 למונה השליחה עושים זאת מודולו . K נהוג לקרוא לרשימת שליחה , שגודלה מוגבל , בשם חלון שליחה , ( send window ) ולמספר K בשם רוחב חלון השליחה . כאשר חלון השליחה מלא ( יש בו K מנות , ( השולח ממתין , ולא ממשיך לשלוח מנות עד שיקבל אישורים שיאפשרו לו לפנות מנות מחלון השליחה . אם המקבל עמוס , הוא לא ישדר אישורים . כתוצאה מכך חלון השליחה של השולח יתמלא , והשולח לא ישדר מנות נוספות . 3 אפשר לתאר את הפעולה של מנגנון זה , עם חלון שליחה ברוחב , 4 כפי שמוצג באיור . 3 . 19 לשולח יש שני משתנים שמציינים את הגבול העליון ואת הגבול התחתון של חלון השליחה . בכל פעם שהשולח משדר מנה , הוא מקדם את הגבול העליון , 1-ב ובכל פעם שהוא מקבל 3 השולח עשוי לשדר בשידור חוזר את המנות שבחלון השליחה , בגלל המנגנון של קוצב-הזמן , אך הוא לא ישדר מנות חדשות ( שטרם שודרו . (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר