|
|
עמוד:141
האיור מציג מצב שבו כל המנות וכל האישורים מגיעים ליעדם . אולם מה קורה אס מנה או אישור אובדים ברשת ? התשובה היא שהשולח עלול להמתין לנצח והתקשורת לא תוכל להתקדם . השימוש בקוצב-זמן ברור שהשולח צריך להגביל את זמן ההמתנה לאישור בדרך כלשהי . לשם כך השולח משתמש בקוצב-זמן ? , ( timer ) קוצב-זמן הוא התקן המודד פרק זמן נתון ולאחר מכן מייצר אות פסיקה או פסק-זמן . ( time-out ) בדרך-כלל מכוונים את הקוצב לזמן הרצוי , והוא מונה את הזמן לאחור עד זמן , 0 ואז מייצר אות פסיקה . עם תחילת השידור של כל מנה , השולח מאתחל את קוצב הזמן לזמן שנקבע מראש . כאשר מתקבל אישור , השולח עוצר את קוצב-הזמן . אם לא מגיע אישור , קוצב הזמן יגיע 0-ל וייצור אירוע שיסיים את ההמתנה . איור 3 . 8 מתאר את הפעולה של פרוטוקול 2 ומציג את הטיפול בקוצב-הזמן . המנה הראשונה מגיעה ללא שיבוש ומתקבל בעבורה אישור . Ack המנה השנייה משתבשת ומתקבל בעבורה . Nak השולח מדווח על כישלון . המנה השלישית אובדת ברשת . השולח ממתין עד תום הזמן שהוקצב , ולאחר-מכן מדווח על כישלון . איור 3 . 8 שידור בפרוטוקול עצור-והמתן
|
|