עמוד:140

כאן נוצרה תגובת שרשרת , שכן אילוץ הביקוש עבור יעד - 80 - 2 הופר , וכדי לשמרו נוסיף 1 למשתנה הבסיסי rcr ונסמן זאת . ® -ב את אילוץ מקור 1 שהופר נתקן על-ידי הפחתת 1 ממשתנה הבסיס , ודו ונסמן זאת , 0-ב וכך גם נתקן את אילוץ יעד 1 שהופר . התוצאה נטו היא שהתאים ( 1 , 2 ) ( 2 , 1 ) -ו הופכים לתאים מקבלים . כל אחד מן התאים מקבל תוספת הקצאה מאחד התאים התורמים ( 1 , 1 ) . ( 2 , 2 ) -ו תאים אלו מסומנים בטבלה שלמעלה על-ידי הסימנים + ו- .- כל תא תורם מקטין את ההקצאה שלו בערך זהה לערך שבו גדל המשתנה הנכנס לבסיס ( ותאים מקבלים אחרים . ( לכן , התא התורם שיש בו ההקצאה הקטנה ביותר , במקרה שלנו תא ( 2 , 2 ) ( מאחר ש- , ( 70 < 220 יגיע ראשון להקצאה אפס כאשר המשתנה הנכנס לבסיס , , x 2 i גדל . כלומר , מקבלים ש- . * הוא המשתנה היוצא מהבסיס . זיהוי הפתרון הבסיסי האפשרי החדש זיהוי הפתרון הבסיסי החדש נעשה על-ידי הוספת ערך המשתנה היוצא מהבסיס ( לפני כל שינוי שהוא ) להקצאות בכל תא מקבל , והחסרת אותו ערן מההקצאות בכל אחד מהתאים התורמים . בטבלה המציגה את תגובת השרשרת באיטרציה הראשונה , ערך המשתנה היוצא מהבסיס x הוא , 70 כך שבפתרון הבסיסי האפשרי החדש נקבל את השינויים המתוארים בטבלה הבאה , המציגה את הפתרון הבסיסי לבעיית התובלה באיטרציה השנייה ( מאחר -ש2 ל : ג איננו משתנה בסיסי בפתרון החדש , אין מציינים את ערכו החדש , אפס , בטבלה החדשה . (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר