|
|
עמוד:130
ג . במקרה הזה הפתרון החדש לא היה שומר על אילוצי ההיצע כיוון שההיצע ממפעל 1 היה גדל בשתי יחידות , וההיצע ממפעל 2 היה קטן בשתי יחידות . אילוצי הביקוש היו נשמרים . פתרון לשאלה 3 . 11 ייתכנו שתי אפשרויות עבור גודלו של השינוי : 7 < 0 או . A . > 0 עבור האפשרות הראשונה A < 0 שיפרנו או לא "קלקלנו" את פונקציית המטרה , כיוון שאס ההפרש שלילי , אז העלות של התובלה קטנה ביחס לפתרון הקודם , ואילו הפרש 0 פירושו שעלות התובלה לא השתנתה . אולם עבור האפשרות השנייה , , A > 0 הגדלנו את מחיר התובלה ו"קלקלנו" Z את הפתרון . פתרון לשאלה 3 . 12 א . מספר הפעמים שבהם נפעיל את התהליך האיטרטיבי הזה שווה למשתנה התורם בעל הערך הנמוך יותר . ברור כי אי-אפשר להפעיל תהליך זה ללא סוף , משום שמשתני ההחלטה אינם יכולים לקבל ערכים שליליים . בסיום הפעולה האחרונה מקבל המשתנה הזה את הערך , 0 ומספר משתני הפתרון השונים 0-מ קטן כצפוי . 1-ב ב . איטרציה ראשונה : נגדיל את ערכם של המשתנים z -1 x u ביחידה אחת , ואת ערכם של * ו- * נקטין ביחידה . נקבל את הטבלה שלהלן ערך פונקציית מטרה שמתקבל הוא . z = 71 הערך הזה קטן מערך פונקציית המטרה עבור הפתרון הקודם , ולכן הוא פתרון טוב יותר .
|
|