עמוד:297

נשתמש במשפט פיתגורס עבור המהירות ורכיביה ( איור 2 ב , ( ונקבל כי גודל המהירות : nn nnn יוצרת זווית e עם כיוון הציר , x ומתקיים : גודל המהירות וכיוונה משתנים בפונקציות של הזמן , כי v תלוי ב- . / ככל שהזמן חולף , המהירות גדלה , וכיוונה מתקרב יותר ויותר לכיוון אנכי . דוגמה : 1 מטוס משחרר פצצה מטוס טס אופקית בגובה 2 ק " מ מעל לקרקע במהירות שגודלה 540 ק " מ \ שעה , ומשחרר פצצה . א . כעבור כמה זמן פוגעת הפצצה בקרקע ? ב . חשבו את המרחק האופקי מנקודת שחרור הפצצה עד נקודת פגיעתה בקרקע . ג . חשבו את מהירות הפצצה ברגע פגיעתה בקרקע . פתרון : נבחר מערכת צירים במישור תנועת הפצצה שראשיתה בנקודת השחרור , הכיוון החיובי של הציר x בכיוון תנועת המטוס , והכיוון החיובי של הציר y כלפי מטה . רגע שחרור הפצצה יבחר כ- r = 0 א . על פי נוסחה , ( 8 ) הרכיב האנכי של מקום הפצצה ברגע פגיעתה בקרקע : ב מהירות המטוס היא 540 ק " מ \ שעה , וביחידות si ערכה 150 מ \' ש . ' הרכיב האופקי של מקום הפצצה ברגע פגיעתה בקרקע : בת t = 150 ? 20 = 3 , 000 x = vQ ג . גודל המהירות : מהירות הפצצה ברגע שחרורה שווה למהירות המטוס 150 - מ \' ש . ' הרכיב האופקי של מהירות הפצצה אינו משתנה במהלך תנועתה , והוא נשאר 150 מ \' ש ' עד הפגיעה בקרקע . הרכיב האנכי של המהירות ברגע הפגיעה בקרקע : 20 = 200 m / s V = gt = 10 גודל המהירות ברגע הפגיעה בקרקע : נסמן באות 6 את הזווית בין כיוון התנועה ברגע הפגיעה בקרקע לבין הכיוון האופקי . 1 6 . 53 . 1 " tan 6- ^ = = 1 . 33 vx 150 ^ הפצצה פוגעת בקרקע במהירות 250 \ 'מ ש ' בזווית 53 . 1 ° מתחת לכיוון האופקי .

מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר