עמוד:239

ד . על בסיס אותו שיקול שהעלינו בסעיף & גם בשיא הגובה התאוצה שווה ל- sin 0 . g נדגיש כי אין סתירה בין העובדה שמהירותו התעית של הגוף שווה לאפס , לבין העובדה שתאוצתו בנקודה זו שונה מאפס ! מצבו של גוף המוטל במעלה של מדרון חסר חיכוך דומה לזה של גוף הנזרק כלפי מעלה : גוף הנזרק כלפי מעלה מואץ בתאוצה שגודלה g וכיוונה כלפי מטה בשעה שהגוף עולה , כשהוא בשיא הגובה , וגם בעת ירידתו . ה . באיור 22 ד מוצגים וקטורי התאוצה בנקודות שונות . התאוצה מכוונת בכל נקודה בכיוון המורד , בין אם הגוף עולה , נעצר רגעית בשיא הגובה , או יורד . באיור 22 ה מוצגים וקטורי המהירות : כיוון המהירות בכל נקודה זהה לכיוון תנועת הגוף באותה נקודה . בעת עליית הגוף המהירות הולכת וקטנה , בשיא הגובה היא מתאפסת , ובמהלך ירידתו המהירות הולכת וגדלה . באיור הזזנו כלפי מעלה את וקטורי המהירות בירידה כדי ליצור הפרדה ברורה ביניהם לבין וקטורי המהירות בעליה . בכל שנייה מתווסף ( חיבור וקטורי ) לווקטור המהירות וקטור המכוון בכיוון החיובי של הציר , x וגודלו . g ? sine ו . בתחילת התנועה , לאחר שהגוף הוטל בכיוון מעלה המדרון , יש לו מהירות התחלתית בכיוון מעלה המדרון . במהלך התנועה , פועל עליו כוח שקול קבוע שגודלו sin 0 mg בכיוון המורד . כוח זה מעניק לגוף תאוצה קבועה שגודלה ? sm . 6 וכיוונה לעבר המורד - כלומר בכל שנייר , מצטרפת למהירות הגוף תוספת שגודלה ^ , g ? sin # וכיוונה אל המורד ; בתחילה , במשך תנועת הגוף במעלה המדרון , הדבר מתבטא בהקטנת גודל המהירות , עד שהיא מתאפסת רגעית ( בשיא הגובה ;( ברגע שהגוף נמצא בשיא הגובה הדבר מתבטא בשינוי כיוון המהירות , כלפי מטה ; במשך תנועת הגוף במורד המדרון , הדבר מתבטא בהגדלת גודל המהירות . על מדידת תאוצה תאוצה מוגדרת באמצעות מונחים קינמטיים : מדידת תאוצה על-פי הגדרתה אינה נוחה : יש לחשב גבול של סדרה אינסופית של תאוצות ממוצעות ! יתר על כן , המהירות בכל רגע אף היא מוגדרת כגבול של סדרה אינסופית של מהירויות ממוצעות : Ar v = 11 m — At- > 0 At בהסתמך על החוק השני של ניוטון , אפשר למדוד תאוצה בשיטה אחרת : מודדים את הכוח השקול הפועל על הגוף , ועל פי תוצאת מדידה זו מחשבים את תאוצתו . זו מדידה דינמית של תאוצה , והיא בדרך כלל פשוטה ונוחר . יותר .

מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר