עמוד:221

2 . 4 המסה של גוף כמדד להתמדתו בניסוי המתואר בסעיף 2 . 3 מצאנו שיש יחס ישר בין גודל הכוח השקול המאיץ את הקרונית , לבין גודל תאוצתה . כלומר לא משנה איזה כוח נפעיל על הקרונית - היחס | IF | / a יהיה קבוע , ובמקרה של הקרונית שלנו יחס זה יהיה שווה 0 . 5-ל ( ביחידות ( si ( ערך זה מתקבל מהגרף המופיע באיור 12 ב . בדוק . (! היחס | ZF | / a מבטא איזושהי תכונה של הקרונית , בדיוק כשם שהיחס הקבוע בין גודל הכוח הפועל על קפיץ לבין שיעור התארכותו מבטא תכונה של הקפיץ שאותה כינינו בשם "קבוע הקפיץ . " p / 1 fa' Tj )\ ojy ivic £ 5 " A / y \ yn היחס ל ; ין £ ! 2 כדי לענות על השאלה נחזור ונערוך ניסוי כדוגמת הראשון , אלא שהפעם נאיץ שתי קרוניות הקשורות זו לזו , שכל אחת זהה לקרונית הקודמת ( איור 14 א . ( ניסויים מורים כי שוב מתקבל יחס ישר בין גדלי התאוצה והכוח , אולם שיפוע הגרף המתקבל שונה מזה המתאים לקרונית אחת . באיור 14 ב מוצגות תוצאות הניסוי עם קרונית אחת , עם שתי קרוניות זהות , ועם שלוש קרוניות זהות . הכוח השקול הפועל על הקרונית בעת שזו מסתובבת במסלול מעגלי הוא מתיחות החוט . כוח זה פועל על הקרונית לעבר מרכז המעגל . את המתיחות נמדוד באמצעות הדינמומטר . את גודל מהירות הקרונית נוכל למדוד באמצעות מד-טווח המיועד לתנועה בשני ממדים , הקשור למחשב . על-פי מהירות הקרונית נחשב את גודל תאוצתה . נרשום בטבלה את גודל התאוצה ואת גודל הכוח השקול . נחזור על הניסוי ועל המדידות שתוארו לעיל פעמים נוספות , וכל פעם נשנה את מהירות הסיבוב של לוח ההרצה . מסקנות : נסרטט גרף המתאר את גודל התאוצה כפונקציה של גודל הכוח השקול הפועל על הקרונית . ניווכח שגם בתנועה זו , המתנהלת בשני ממדים , גודל תאוצת הקרונית נמצא ביחס ישר לגודל הכוח השקול הפועל עליה ! הקשר בין גודל הכוח השקול הפועל על גוף לבין גודל תאוצתו : גודל התאוצה של גוף נמצא ביחס ישר לגודל הכוח השקול הפועל עליו . בניסוח מתמטי : איור : 13 מעוך liiip JWXDV 1 ' J נין גודל הכוה ה 19 ט ל על קרונית הנעה במסלול מעגלי , לבין תאוצתה .

מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר